שיחת טלפון מפתיעה לתאמר נאפר - שי: "לאכול לי את הבשר זאת אחווה?!"
חברי התכנית מצלצלים במפתיע לראפר תאמר נאפר שעמד בראש הסערה לאחר ששר משירו של מחמוד דרוויש בטקס פרסי אופיר - האזינו
שי ודרור לתאמר נאפר: "לאכול לי את הבשר זה אחווה?"
מגישי תוכנית הבוקר של "רדיו ללא הפסקה 103FM" התקשרו לראפר תאמר נאפר, שהופעתו בטקס פרסי אופיר גרמה לשרה מירי רגב לצאת מהאולם: "למה שלא תשירו שלמה ארצי או סטטיק ובן-אל?"
שי גולדשטיין ודרור רפאל התקשרו הבוקר מ"רדיו ללא הפסקה 103FM" יחד עם אורי גוטליב ולאה לב, אל הראפר הערבי-ישראלי תאמר נאפר. הופעתו של נאפר, יחד עם יוסי צברי הישראלי-יהודי בטקס פרסי "אופיר" ביום חמישי האחרון, גרמה לשרת התרבות מירי רגב לצאת מהאולם, כיוון ששילבו בשירם שורות משיר של המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש.
דרור: "שלום, אנחנו מדברים פה לגבי המופע".
שי: "אתה באת ושרת לנו מחמוד דרוויש".
גוטליב: "עם יוסי צברי".
דרור: "ואתה דווקא לא מתנצל על השירה. אתה אומר שזה היה במקום, הכל בסדר"
תאמר נאפר: "קודם כל, עם מי אני מדבר? מה שלומכם?"
גוטליב: "בדיוק".
שי: "אנחנו בסדר גמור".
גוטליב: "סבאח אל חיר".
דרור: "עם הרדיו, אנחנו".
שי: "אנחנו תוכנית".
תאמר נאפר: "אני יודע רדיו, רק איזו תחנה ככה תגידו לי".
שי: "אני, אני אגיד לך".
לאה: "103".
שי: "תוכנית הבוקר 103FM ואנחנו פה ושמענו, ואנחנו מאוד מאוד...".
תאמר נאפר: "מי זה אנחנו?"
שי: "שי ואורי ודרור".
תאמר נאפר: "שי? מה שלומכם, שי ודרור".
דרור: "אנחנו בסדר, אני רואה שאתה בשאנטי. כל הסערה מסביב ואתה ככה בכיף".
שי: "למה בחרת דווקא את השיר הזה, עם המשפטים האלה, למה?"
תאמר נאפר: "איזה משפטים?"
שי: "שהוא רוצה לאכול לי את הבשר".
תאמר נאפר: "אתה יודע שזה לא היה בשיר?"
שי: "בסדר, אבל זה מהשיר הזה".
תאמר נאפר: "כן, אבל זה שיר ארוך, לא השתמשנו בשורה הזו".
לאה: "אבל מה ציטטתם בדיוק?"
תאמר נאפר: "מה שציטטנו, זה היה אחווה בין ערבי- יהודי לערבי-פלסטיני".
גוטליב: "זו אחווה".
שי: "איזה אחווה? לאכול לי את הבשר? לאכול לי את הבשר זה אחווה?"
גוטליב: "לא, זה לא מה שהם שרו".
לאה: "נו, אני מנסה להבין מה הוא הציטוט האמיתי שנאמר".
שי: "(מצטט) 'תרשום אני ערבי', כן?"
תאמר נאפר: "תרשום אני ערבי, ומספר התעודת זהות שלי הוא חמישים אלף. תרשום אני ערבי ואני מחכה לילד התשיעי שלי, האם זה מכעיס אותך?".
שי: "אתה יודע מה? זה מכעיס אותי".
דרור: " אז תרשום שזה לא מתאים לפרס אופיר. תרשום, תרשום את זה, זה לא מתאים לפרס 'אופיר'".
שי: "זה מכעיס אותי שאתם עושים כל כך הרבה ילדים ואחר כך אתם תשתלטו פה על המדינה. כן".
תאמר נאפר: "יש לי רק שניים סך הכל".
שי: "לא אתה".
דרור: "בכללי".
שי: "אבל בשיר הוא עושה כבר ילד תשיעי".
לאה: "לא הגיע הזמן לעוד אחד, אגב?"
תאמר נאפר: "שמישהו מבני ברק בפעם הבאה יעשה גם את אותו שיר".
דרור: "למה אתם כל הזמן עם הדרוויש הזה. אתה רואה שזה מעצבן. תאהבו זמרים, משוררים אחרים".
שי: "שלמה ארצי".
דרור: "הנה, עם שלמה ארצי אין שום בעיה".
תאמר נאפר: "לא, איך קוראים לו?".
שי: "מה יש? אתה יודע מה? אני אגיד לך משהו...".
תאמר נאפר: "'אחמד רוצה לפוצץ את המכללה', איך קוראים לו? עמיר בניון".
שי: "סליחה סליחה, גם לשלמה ארצי יש... רגע אחד, נאסר".
תאמר נאפר: "נאפר, נאפר".
שי: "לשלמה ארצי יש 'תרשום תרשום, רושם רושם'".
דרור: "נכון".
לאה: "נכון".
שי: "'תרשום פצועים שצועקים וזה נורמלי', מה יש?"
דרור: "הייתם עושים קטע מסטטיק ובן-אל, תאמין לי, זה היה עם הרבה יותר טעם".
לאה: "וואוו, הייתם מרימים שם את האירוע".
תאמר נאפר: "זה דווקא, זה דווקא ישמח את מירי, כי נגיד 'למה לא איביזה' - כן, תלכו לאיביזה. זה דווקא טוב".
(צוחקים).
לאה: "אוי ואבוי".
גוטליב: "זה נכון, זה נכון".
שי: "תגיד, אם היית הולך לשיר בטקס פרסי האוסקר הפלסטיני, האם היית משלב מילים מתוך שירים של ביאליק?"
תאמר נאפר: "יכול להיות".
שי: "לא, יכול להיות זה לא תשובה. כן או לא?"
תאמר נאפר: "כן כן כן, יכול להיות".
שי: "היה בא החמאס ותולה אותך בכיכר העיר, הרי, נכון?"
תאמר נאפר: "בוא, סתם אני אגיד לך משהו. עכשיו אני עובד עם רע מוכיח על מופע שהוא ערבית, עברית, אנגלית, ואנחנו כן משלבים המון משוררים פלסטינים וגם משוררים יהודים".
לאה: "איזה משוררים עבריים?"
שי: "לא, אני שואל, האם בפלסטין, האם בעזה, היית מעז לשיר שיר של ביאליק, זה מה אני שואל".
גוטליב: "איך אתה משווה? אל תשווה".
שי: "אני אשווה".
תאמר נאפר: "בוא נתחיל, קודם כל, שתכניסו אותי לעזה לראות קרובי משפחה ואז אני מבטיח לכם".
גוטליב: "בדיוק".
שי: "תראה מה זה, תראה מה זה, איזה חמודים הפלסטינים, אפילו לתת לך לבקר את המשפחה שלך הם לא נותנים לך".
גוטליב: "זה אנחנו לא נותנים לו".
דרור: "זה אנחנו לא נותנים לו".
שי: "מי לא נותן לו להיכנס? לך עכשיו לעזה, מי צריך אותך?"
גוטליב: "מה פתאום".
תאמר נאפר: "אין עזה, היא סגורה לנו".
שי: "סתם, סתם, סתם, אני צוחק".
דרור: "תודה רבה לך".
תאמר נאפר: "יאללה, המשך יום נעים".
26/09/2016