"זו לא מוזיקה מזרחית, זו מוּזִיקָה מִסְחָרִית" - אסי הג'וקר

מאזיני הרדיו וחובבי המוזיקה הישראלית אינם יכולים להתעלם מגל ה"טכנו הים תיכוני" ששוטף לאחרונה את ישראל, מציף כל פלטפורמה דיגיטלית ובעיקר את רחבות הריקודים.

לכל מי ששהה בחו"ל או בבידוד בתקופה האחרונה ואין לו מושג על מה אני מדבר אספר כי מדובר בשבלונה קבועה של טקסטים רדודים ולחן בסיסי אשר מופצים מידי יום עטופים בעטיפה זוהרת ונוצצת אבל הטעם? של ממתק מקולקל.

כעורך מוזיקלי אני מקבל מאות שירים כאלה מידי חודש ומלאכת ההאזנה לכל אחד ואחד מהם מהווה סבל גדול עבורי. זו הסיבה גם שבמרבית המקרים אני חוסך ממאזיניי את החוויה הלא פשוטה.

נשאלת השאלה אז איך בכל זאת השירים האלה מגיעים לרדיו וכיצד הם הופכים ללהיטי ענק? התשובה – שטיפת מח!

השיטה ברורה והמתכון כל כך פשוט וקל לביצוע עד כדי כך שברוב המקרים יופצו עשרות שירים בעלי אופי זהה וכשהאחד מצליח, כל העדר נוהר אחריו, רק חשוב לזכור שכבשים תועות בסוף מגיעות לשיפוד!

אז איך זה עובד?
שיתוף פעולה בין זמר ליוצר / די ג'יי, ביט אלקטרוני, סימפולי מחשב וטקסט רדוד וחסר משמעות מיוצר הלהיטים התורן שמתחלף בערך כל רבעון
ואם בעבר חלק עיקרי מהתקציב יועד לטובת הפקת השיר ובחירת נגנים הרי שכיום מספיק להתחבר לכל גיק מחשבים מתחיל עם ידע בסיסי בתוכנות הפקה וסימפולים ואת הכסף העודף להשקיע למשל על פרסום ממומן ברשתות החברתיות ובערוצי התקשורת,
וכך בהרבה מאד מקרים הפקת השיר היא בכלל חלק מקמפיין פרסום של מוצר או נותני חסות

שיתוף פעולה ממש בין הזמרים והמטריה האנושית שעוטפת אותם לבין משרדי פרסום מובילים כשמשרדי הפרסום הם אלה שייקחו על עצמם חלק או את רוב העלויות ההפקה משלב הרעיון ועד לתוצאה הסופית (תמורת מסרים שיווקים של הלקוח או המוצר שישובצו בשיר כמובן)

לאחר סיום העבודה על הסינגל יכנס לפעולה מנגנון הפקה ויח"צ משומן אשר יפיץ את הסינגל לרדיו, לערוצי המוזיקה ולעיתונות דרך חברות ההפצה בצירוף קומוניקט מסודר.
במקביל יועבר הסינגל לכתבי הרכילות ולעיתונאים אשר יעניקו בתמורה סיקור חיובי לשיר וזאת למרות שחלקם כלל לא יאזין לשיר ובמקרים מסוימים יעשה זאת מתוך היכרות ואינטרסים ולא בדיוק עפ"י שיקולים מקצועיים לכאורה.

השיטה הזו סוללת את דרכו של השיר להצלחה כמעט בטוחה כך שגם אם שיר כזה או אחר לא יכנס לפלייליסט הוא יתנגן כפרסומת של ממש למשקה, למשקפי שמש, אתרי קניות, חברות סלולר ואפילו לנתב אלחוטי במקבץ הפרסומות הקרוב ברדיו ובטלוויזיה.

וכשפזמון של שיר מתנגן כל מס' דקות בערוצי התקשורת ומופיע בכל מקום ברשת וזוכה למיליוני צפיות זה משפיע גם על הקהל הבוגר שלא התכוון לצרוך אותו אבל בעיקר על בני הנוער שפחות מתייחסים לטקסט ולמסרים בשירים, תנו להם קצב, ג'ין טוניק או וודקה רדבול והכל טודו בום.