"אתם צריכים לבקש סליחה מהקהל שלכם"

רגע לפני השנה החדשה אסי הג'וקר מסכם את השנה החולפת (והמטורללת) במוזיקה הישראלית.

בשנה שבה הקורונה איימה על קיומנו, המצב הרפואי השפיע על המצב הכלכלי, החרדות, המתח ואי הוודאות השפיעו על מצבם הנפשי של מיליוני אנשים עושה רושם שהדבר השפיע גם על הזמרים והיוצרים בתרבות הישראלית ובעולם המוזיקה שעברו טלטלה קשה, יש מצב שאנשים פה פשוט התחרפנו, זה בא לידי ביטוי בטקסטים שנכתבו לשירים שכיכבו השנה בפלייליסטים ואיימו להפוך ללהיטים התורניים במוזיקה הישראלית.

"בית משוגעים" של רן דנקר, "אנא מג'נונה" של עדן בן זקן, "חצי דפוק" של עומר אדם, "חצי משוגעת" של נסרין, "טולום" של משה פרץ ("מה קורה לי משוגעת, לא נרדמת לא יודעת") היו גם יציאות של זמרים צעירים ופחות מוכרים כמו דודי בוזגלו ורועי סנדלר ששחררו כל אחד את ה"משוגעת" שלו ואיך אפשר בלי "טרילילי טרללה" של נועה קירל ואילן פלד?

השירים הנ"ל הם רק חלק מגל שירי הטרלול ששטף את ישראל בשנה החולפת,
למען האמת זה התחיל עוד הרבה לפני הקורונה עם הבלחות כמו "שגעת טרפת" של ליאור נרקיס, "שרוטים" של סבלימינאל ועדן גבאי  "שני משוגעים" של עומר אדם  שרית חדד "קצת משוגעת" שיצא בעשור הקודם.
ועכשיו ברצינות, לא מיצינו?

אולי עכשיו בפתח השנה החדשה הגיע הזמן לבקש סליחה מכל מי שהיה צריך לסבול את זה, במיוחד מהקהל, לקחת מעט אחריות ולנסות להעביר מסרים חיוביים ואופטימיים דרך השירים כאלה שיחדרו למוחות של בני הנוער ודור העתיד שצומח כאן גם על המוזיקה שלכם, תחשבו על זה...