עו"ד משה גלעד, לשעבר שופט מחוזי בחיפה, בית המשפט פסק פיצוי של 62.5 אלף ש"ח שישלם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט לראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו לאחר שכינה אותו, את אשתו ובנו "חולי נפש". הפיצוי נמוך בהרבה מגובה התביעה המקורית 837 אלף ש"ח. מאיפה נובע הפער הזה?
"זה לא בדיוק 62.5 אלף ש"ח צריך להוסיף גם 35 אלף ש"ח, דמי טרחה והוצאות משפט. עדיין מדובר במספר נמוך. חוק לשון הרע, רץ על המתח שבין חופש דיבור במדינה דמוקרטית שהוא ערך עליון. בלי חופש דיבור אנחנו יודעים מה קורה, אין התפתחות אין התקדמות ותחושת חופש. לבין ההבנה שלחופש הדיבור גם במדינה דמוקרטית יש גבול, אחרת "אחד את השני אחים בלעוהו", אחרת מחופש דיבור יכולים לבוא גם מעשים מטורפים. בא חוק לשון הרע ומסה מצד אחד לא לפגוע לחלוטין בחופש הדיבור ומצד שני לעשות סדר. אתה יכול לראות את זה גם אצל השופט. יש כאלה שיגידו מהצד של ראש הממשלה המיועד שפסק הדין נוקב, בוטה ויש כאלה שיגידו שלאור הסכום יגידו: מה, זה ההר הוליד עכבר. לעיתים בעיקר בעיקר בתחום הזה של לשון הרע, עצם הקביעה עלולה לפגוע לא רק הכסף".
איזה משקל בהחלטה יש ל"הד הציבורי" של התבטאות כזאת? הרי מדובר בשתי דמויות מאד בולטות, שני ראשי ממשלה לשעבר או בעתיד...
"בוודאי שניתן משקל. נניח שקבענו שמה שאמר פלוני על אלמוני הוא הוצאת לשון הרע, תביעת דיבה. בית המשפט אומר אני נותן כפל פיצוי. החוק קובע 75 אלף ש"ח פיצוי לאדם, אם הוא אמר את הדברים בכוונה לפגוע הוא פוסק כפל פיצוי 150 אלף ש"ח. כאן אומר בית המשפט אני משוכנע שהתובעים (י.מ. - נתניהו) לא הוכיחו כוונה לפגוע ואז יפסוק 75 אלף לכל אחד. איש ציבור צריך קצת דעת כשאתה מכניס רגל לים הכרישים הזה של הפוליטיקה, אתה צפוי למצב של פרסומים לא קלים ואתה צריך ללמוד להתמודד. לכן לבנימין נתניהו הוא פוסק פיצוי נמוך (20 אלף). לאשתו קצת יותר גבוה מהסיבה שהוא אומר שהיא אשתו ונגררה אחריו".
ליאיר הוא פוסק את הסכום הכי נמוך (7500 ש"ח) בנימוק שהוא עצמו השתמש בביטויים כאלה במקרים אחרים...
"בדיוק. הוכיחו שיאיר עצמו השתמש במושגים האלה, ז"א שהשופט עצמו לא רואה בזה חומרה רבה".
אם כך מה ההבדל בין הפרסום הראשון לפרסום השני אצל "אופירה וברקוביץ" שהיה דומה ושם קבע השופט, בזה לא היה לשון הרע?
"הסיבה פשוטה. עורכי הדין של בנימין נתניהו לא הביאו את כל הציטוט ומה שהביאו היה קצר ושם אולמרט מנסה להסביר מה היה בפרסום הראשון. עצם הסבר שלו על הפרסום הראשון, איננו פרסום לשון הרע נוסף. הוא מדבר על דבר שפורסם ולכן הוא אומר להם: "לא הבאתם לי שום דבר".
האם אפשר כאן לדבר במונחים של מי הרוויח, מי הפסיד, כי בסך הכל השופט אמר שמוטב אילו הסיפור הזה לא היה מגיע כלל לבית המשפט.
"זה מאד קשה. קח למשל להקת אריות. כשכולם שם אוכלים את האיילה שתפסו, הם תמיד נשארים אריות. ברור שזה בעיני המתבונן. מצד אחד רוב הפוליטיקאים הבכירים אינם רוצים להגיע לבית המשפט בדברים כאלה. מצד שני המילים שנאמרו הם באמת "הגיעו מים עד נפש". ברור שבנימין נתניהו יבוא ויגיד: "בוודאי שניצחתי. הראיתי לכולם שאני לא חושש ואי אפשר לדבר ככה. לא באתי בשביל הכסף. באתי בשביל העיקרון ואני תורם את הכסף". אני סבור שראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו רעייתו ובנו, יצאו וידם על העליונה במידה די רבה. לא באתי להתעשר. באתי כדי שתהיה ערכאה שתגיד לכל מי שמדבר בצורה מוגזמת, לא לעשות את זה. להבא שופט אחר יגיד: "הזהרנו, יש פסק דין אחד". זהו פסק דין חשוב. דעתי היא שמי שיצא מנצח זה משפחת נתניהו עם כל מה שנאמר שם, זה לא פשוט, עדיין יש גבול לחופש הדיבור. ללמדך כמה קשה מלאכתו של השופט. כמה הוא ניסה לפשר".