"אם מישהו יגלה עוד 30 שנה שזדורוב הרוצח, פסק הדין חלוט. אדם לא יכול להיות רדוף כל חייו!"
השופט המחוזי לשעבר עו"ד משה גלעד העריך שהפרקליטות לא תערער על זיכוי רומן זדורוב: "העליון קבע לעצמו כלל ברור: אני לא מתערב במהימנות של שופטי המחוזי"
השופט המחוזי לשעבר עו"ד משה גלעד, אחרי זיכויו של רודמן זדורוב אמרת כאן: "הפרקליטות תוכיח גדולה אם לא תערער" ואתמול אכן הודיעה שלא תערער.
"מנסיוני ראיתי, רוב הציבור אינו מבין מספיק טוב את הליך הערעור. במשפט ראשון בין אזרח למדינה, בוחנים את צדקת הראיון שיש נגדו. שומעים את העדים, רואים אותם על דוכן העדים. לעומת זאת בערעור בוחנים דבר אחר: צדקת פסק הדין ולא צדקת העדים. רוב המשפטים בתחום הפלילי, בנויים על השאלה: האם השופט מאמין לעדי התביעה או לא, הרי אין אפליקציה שקובעת מאמין לא מאמין. השופט מסתכל, שומע, בוחן את הראיות. השאלה לא רק אם הוא מאמין, אלא האם הוא מאמין בדרגה הזו שהוא אומר אין לי ספק יותר. הסיבה לכך היא שתהליך קביעת האמון בבן אדם נבנה אצל כל אחד מאיתנו מהסתכלות על הדובר, מצורת הדיבור, מהסומק על לחייו, מתנועתו, תנועת עיניו, מתחושה פניית של השופט, מניסיונו, רב השנים ונבנה אמון. בבית המשפט העליון, או המחוזי )בערעור על השלום) העדים לא מעידים שוב. לפני שופט עליון או המחוזי עומדים ניירות ובהן אתה לא רוה אם הוא מזיע בין השפה העליונה לקצה האף ולכן אומר בית המשפט של ערעור בעיקר העליון, אני לא יכול לקבוע אם העד הזה מהימן. אני יכול רק לסמוך על השופט ולכן אם השופטים שהם מאמינים לו, אני שלא רואה את העדים ולא חש אותם, לא יכול להגיד שהם טועים. זה המצב העיקרי".
רבים בציבור לא יודעים את הדברים האלה
"נכון ולכן רציתי לומר את הדברים. כשבודקים את צדקת פסק הדין, העליון רואה בערעור רק ניירות והם קרים. זה לא משפט חדש ולכן בית המשפט העליון קבע כלל ברור,גם כדי לחסל את גודל וכמות התיקים שמונחים לפניו, כי הגישה בישראל מאד קלה, הוא אמר: אני לא מתערב במהימנות שפסקו השופטים למטה, לא רואה את העדים למעט מקרים חריגים. מה שקרה במשפט זדורוב, קבעו שופטי הרוב, אנחנו מאמינים לעד זה ולא מאמינים לעד אחר. אותו כלל חל על מומחים. רק לעיתים נדירות כשמחוזי קבע אני מקבל את המומחה הזה ולא את המומחה הזה, בית המשפט העליון מתערב. מכאן באה האמירה של פרקליט המדינה בצדק, שאומר: במשטר הראייתי שנוצר, מה אני אעשה בעליון? הרי ישאלו אותו מיד: על מה אתה מערער? על מה אנחנו בעליון נקבע הפוך מהמהימנות של השופטים? במצב הזה כמו שחקן שחמט מנוסה, אמר פרקליט המדינה: אני הולך לעליון כדי להפסיד כי אז ייראה רדיפה ממש ואת זה הוא לא רצה. הוא לא קבלן הרשעות".
עיתונאים רבים שליוו את פרשת הרצח אמרו אתמול בשיחות פנימיות: "זדורוב זכאי חופשי והולך רוצח הביתה ולעולם לא נדע מי רצח את תאיר ראדה". האם יום אחד האמת תצא לאור בצורה אקראית או לא?
"השאלה מאד מענינת רק להחליף מילה אחת: במקום "האם אתה חושב", האם אתה מנחש". אין דרך לומר. יש סוף להליכים המשפטיים. גם אם יבוא מישהו וימצא בעוד 30 שנה באיזו בדיקה מיוחדת של כדור בדולח ויגיד: "כן, מצאנו את הרוצח". אז אם זה יהיה מישהו אחר, ימחאו כפיים לבית המשפט המחוזי ולעליון, אם זה יהיה זדורוב, נגמר, פסק הדין חלוט! אדם לא יכול להיות רדוף, כל יום, כל היום, כל שנות חייו!"
15/05/2023