"זו מלחמה - יורים עלינו יום יום מה עוד צריך לקרות כדי שיקראו לזה מלחמה?"
איתן דוידי, יו"ר ועד מושב מרגליות: "דין מרגליות לא כמו דין תל אביב? מדינת ישראל צריכה לקחת את המושכות ולא להיגרר לפרובוקציות של החזבאללה" ; הוסיף: "למטעים אף אחד לא נכנס - יש 100% נזק"
במרגליות ובגליל העליון ממשיך להיות סוער בימים האחרונים, הירי מלבנון לכיוון היישוב נמשך רוב שעות היום.
איתן דוידי, יו"ר ועד מושב מרגליות שוחח עם יוסי מזרחי ברדיו צפון 104.5FM:
דוידי מדגיש כי כיתת הכוננות והחקלאים שעדיין נמצאים ביישוב חיים, רק בגלל שחיזבאללה עוד לא הצליח להרוג אותם: "משפחתי ואני שכרנו בית באזור טבריה, ואני נוסע בכל יום, השאלה עד מתי נמשיך ככה ומתי תחליט ממשלת ישראל לשים סוף להפקרת יישובי הצפון?"
"נכפתה עלינו מערכה פה, אני חושב שקצת מבלבלים את האירוע, אני שומע בכלי התקשורת שאומרים לחימה בצפון וחילופי אש - חברה, זה לא לחימה ולא קשקושים, יש פה מלחמה, יש ירי טילים לעברנו יום יום, במשך כל היום. יש רחפנים, מל"טים, מה עוד צריך לקרות כדי לקרוא לדבר הזה מלחמה? זה מאוד עצוב שאומרים שאולי רק כשיתרחב למקומות אחרים אז נצא לפעולה רחבה יותר. תושבי הצפון לא מספיק חשובים כדי שתהיה פה איזו רצועת ביטחון שילחמו עליה? רק אם יזלוג למרכז הארץ? דין מרגליות לא כמו דין תל אביב? בשורה התחתונה צריכה להיות פה תכנית פעולה שתשנה את המציאות פה. מדינת ישראל צריכה לקחת את המושכות בידיים ולא להיגרר לפרובוקציות של החזבאללה אם כן יהיו יורים לא יורים, אנחנו מגיבים, עוד חוליה פה וחוליה שם - זה לא יפתור את הבעיה. תושבי מרגליות ויישובי הגדר לא יכולים לחזור לבתיהם ולהמשיך לנהל אורח חיים רגיל ושגרתי כמו ניהלנו בעבר, כולנו יודעים שהמציאות פה השתנתה. כוח רדואן יושב פה על הגדר ממש ומסכן פה את התושבים. אני לא אהיה אחראי לזה שאני אחזיר את הילדים שלי לגור במרגליות אם לא יהיה שינוי במשוואה פה. רוב תושבי יישובי הצפון כבר מדברים על זה שאין להם לאן לחזור. בדוב"ב חטפנו, במרגליות, בזרעית, בשתולה - אנחנו לא יכולים כל היום לשבת ולחטוף בכיוון ישיר. לא יכולים להיות נתונים לחסדיהם של החזבאללה שלא ירו עלינו ביום רגיל. לאף אחד איו תעודת ביטוח שמה שקרה בעוטף עזה לא יקרה פה בצפון, ואם זה יקרה פה בצפון כולנו יודעים שהמספרים פה יכולים להיות הרבה יותר גדולים".
על הקושי בניהול המשק החקלאי: "על המטעים בכלל לא מדברים, אין כניסה ואין יציאה, מבחינתנו זה אבוד, 100% נזק, אם זה יימשך עוד חודשיים גם שנה הבאה הלכה לאיבוד. מה שכן, יש לנו את המשק החי, את לולי המטילות שאנחנו מחזיקים כל יישובי הגדר, ופה יש פרדוקס. אנחנו נכנסים כל יום לאסוף את הביצים, החקלאים מגיעים כל יום בזמן שמדינת ישראל פינתה את התושבים, כלומר גם פינית אותם וגם אתה אומר להם לחזור בחזרה, מה עשית בזה? צריך להוציא ליישובים צו על שטח צבאי סגור, לפנות אותם ושלא יגיעו לכאן לאסוף ביצים, סיכון מיותר שפשוט צריך לא לקחת אותו כי זה לא יהיה שווה את הנזק, מדינת ישראל תוכל לפצות את החקלאי ולהגיד לו, אל תבוא לכאן כי אתה מסכן את עצמך והחיים שלך שווים יותר מהלול - אבל זה לא קורה. להכניס את התושבים ליישוב שממנו הם פונו זה חלם. להביא אותנו לפה ולסכן גם את המתנדבים שעוזרים לנו, ותאר לעצמך שאיזו קבוצת מתנדבים תיפגע, ואנחנו צריכים לסכן את עצמנו כי מדינת ישראל אומרת לך ' אתה שווה פחות מהלול'".
עריכה: אריק ברח"ד
23/11/2023