אל"מ (מיל') איתמר יער, סגן ראש המל"ל לשעבר, אנחנו שומעים אמירות בטחוניות שונות, איפה באמת נמצאת הלחימה של צה"ל בעזה?
"אני מזכיר שמטרות המלחמה היו שחרור חטופים ופירוק שלטון החמאס הצבאי והאזרחי. בשטח צה"ל מתקדם, אני לא הייתי מצטרף לכותרות כאלה ואחרות כמה זמן זה יקח. האמירות כמה זמן זה יקח נגועות בהרבה שיקולים פחות עניניים. שלושה דברים יכולים להשפיע על מימוש מטרות המלחמה במקביל ובשלושתם צריך לטפל.
אחד: זה המאמץ הצבאי הוא מטופל ולפי חוות דעת של מומחים בכל העולם, הצורה שצה"ל מתקדם בפעילות הזאת יותר טובה ויותר מרשימה מכל מבצע בהיסטוריה של איזשהו צבא אחר, הן בהיקף הנפגעים, שהוא קטן יחסית וגם בהיקף המהירות ואני מזכיר שהסיפור הגדול הוא לא המנהרות. הסיפור הגדול הוא לחימה בשטח בנוי ורווי ופה יש הישגים יפים ועדיין לא השגנו את המטרה והיא להגיע לראשי חמאס וכמובן לא הגענו לחטופים ולא עסקנו בכל רצועת עזה, למרות שיש גם פעילות של צה"ל בדרום אבל לא באותה עצימות שרואים אותה.
דבר השני: מאמץ ללכת לכמעט כל אפשרות שתביא לשחרור החטופים גם אם זה אומר הפוגות בלחימה ובשביל זה צריכים להיות פעילים ויוזמים. אנחנו לא השחקן העיקרי. דבר השלישי: אנחנו צריכים לפעול כדי שברצועה בשטחים שבשליטתנו יהיה גוף אחר ולא חמאס שמנהל את הפעילות בצורה יותר ממוקדת, הרבה מדברים אחראי לחלוקת הסיוע ההומניטארי. כל עוד גורם כזה, יכול להיות ראשי השכונות או החמולות או אחרים. כל עוד אין גורם כזה שאנחנו מעודדים ובקשר איתו, האלטרנטיבה היחידה זה חמאס.וז מחזק את חזרת שילטון חמאס בהיבטים האזרחיים".
רבים טוענים שהמשך הלחימה של צה"ל ושחרור החטופים לא יכולים ללכת יחד.
"נניח שישראל מודיעה שהיא מפסיקה את הלחימה האם חמאס ישחרר חטוף אחד? התשובה שלי, חד משמעית: לא! כי אז אין לו אינטרס לשחרר את החטופים. מאותה סחבה שהוא מחזיק את החטופים עכשיו הסיבה תהיה יותר חזקה להחזיק בהם. יוצא מזה שרק פעולה בשלוש הגזרות שהזכרתי, עשויה להביא את חמאס להסכים לדברים שכרגע הוא לא מסכים ולכן הלחץ הצבאי הוא תנאי לסיפור ההזה. בלעדיו לא יהיה שחרור חטופים".
עולה טענה נוספת שהלחץ הצבאי עלול להביא להריגת החטופים כי חמאס יגיד "לוחצים אותנו? בוא נהרוג, נצמצם את מספרם, בלאוו הכי עשינו דברים איומים ונוראים"?
"אני מתחבר למה שאמרת כרגע. הציפיות שלי מחמאס לפעול בצורה הומאנית, הן מאד נמוכות. ראינו את "הסטנדרטים" שלו. יש בפעולה שאני מציע סיכון מסוים שאסור להתעלם ממנו ולכן הפעולה צריכה להיות מדודה וזהירה וזה פחו או יותר מה שמתבצע כרגע. יש בזה סיכון גם בגלל סיבות חלקן אובייקטיביות חלקן לא של חמאס. לכן הדאגה מאד גדולה לגורלם של החטופים. לכן יש אינטרס גדול לנסות ולנצל כל עיסקה אפשרית כדי שזה יקרה. כל יום שעובר אומר סכנה לא רק כי חמאס יוציא אותם להורג, אלא גם מסיבות אובייקטיביות. אנשים נמצאים בתנאים מאד לא טובים. חלקם אנשים לא בריאים. אפילו אנשים בריאים אחרי תקופה כל כך ארוכה, יש גורם סיכון. אין ספק. המצב לא טוטב, צריך לעשות כל מה שאפשר לחלץ אותם מהר. מטרות המלחמה ימומשו רק אם נעבוד בשלושת הגורמים יחד".
מה קורה בחזית הצפונית, רבים אומרים שהסיפור שם יותר מורכב.
"הסיפור בצפון הוא שונה בצורה מהותית. איראן שעומדת מאחורי כל הסיפור באזור כולל יהודה ושומרון. האינטרס של איראן וחזבאללה זה לא לפתוח במלחמה וזה גם האינטרס שלנו. יחד עם זה די ברור שהמצב בצפון לא יחזור למה שהיה, זה אומר לפחות תיקונים מסוימים בקו הכחול, כדי שיהיה אפשרי פחות לקיים ירי תלול מסלול אבל ישראל תצטרך באיזשהו שלב לטפל בזה. אם לא מדינית אז צבאית. צה"ל נערך לזה. אני מניח שישראל לא רוצה לעשות את זה כל עוד המלחמה בדרום נמשכת. לא נראה לי שזה ייגמר רק במאמץ מדיני. זהענין אזורי וצריך לתת לאמריקאים להשיג מה שאפשר באמצעים מדיניים".