"המושג הרתעה לא רלוונטי מול המאבק בג'יהאד"

39

אלוף (במיל') גרשון הכהן, לשעבר מפקד הגיס המטכ"לי, הסביר מדוע אין חשיבות למושג במאבק מול ארגוני הטרור: "כל הסיפור של הרתעה זה פיקציה"

אלוף (במיל') גרשון הכהן, לשעבר מפקד הגיס המטכ"לי הדגיש בתוכניתו של גדי נס ברדיו צפון 104.5fm כי ארגוני הטרור שמקיפים את מדינת ישראל לא יעצרו את מאבקם, לא משנה עד כמה יהיו במצב קשה.

תחילה הכהן ניתח את איומי חיזבאללה, חמאס ואיראן ואת שורשי האידאולוגיה שלהם: "נתחיל עם חיזבאללה, כדאי לטפל באיומים האמיתיים עלינו. חיזבאללה הוא איום, חמאס הוא איום, איראן היא איום. המכנה המשותף של שלושתם הוא שהם מצווים באופן אמוני־דתי למצוות הג'יהאד להשמדת מדינת ישראל, והם לא מתכוונים להפסיק עם האמונה הזאת. גם אם הם ייפגעו קשה, הם יעשו כל מאמץ להמשיך בשימור של מומנטום המאבק נגד ישראל".

עוד ביקר את תפיסת ההרתעה הישראלית והסביר את מניעי חיזבאללה: "כל הסיפור של ההרתעה זה אחת הפיקציות שכדאי לתפיסת הביטחון הישראלית להיפטר ממנה. הרתעה זה מושג חמקמק. במאבק של הג'יהאד הרדיקלי נגד ישראל זה לא רלוונטי. זה שחיזבאללה חוטף מדי יום פגיעות מדויקות מצה"ל, שמסתכמות בזה שחיזבאללה מבליג, נובע משיקולים רבים, לאו דווקא כי הוא מורתע. הדבר היחיד שמשתקם בינתיים, הוא הצורך לבסס את מעמדו בתוך המאבקים בלבנון ובסירוב שלו להתפרק מנשק. הוא צריך להמשיך להתקיים, להיות חמוש ולהתעצם. אני לא מניח לרגע שהוא ויתר על הרעיון, ושיש לו סיבות טובות מבחינתו לפגוע בנו".

"צה"ל עסוק בלהתכונן לכל מה שמוטל עליו. אין זמן למשחקי מאבקים"

על חשיבות ההיערכות האזרחית והצבאית ללא קשר למתיחות פוליטית או למודיעין נקודתי: "תמיד צריך להיערך, גם בלי מודיעין נקודתי שאומר 'זה הולך לקרות', לכן המקלטים צריכים להיות מוכנים וצריך לבנות את היישובים באופן כזה שהם יוכלו להתקיים גם אם המציאות איננה מבטיחה ביטחון מלא. לצה"ל יש סדר יום שנובע מהחובה הגדולה שלו על ביטחון ישראל, ובזה עוסקים.  צה"ל עסוק בלהתכונן לכל מה שמוטל עליו, אין זמן למשחקי מאבקים וזאת הפרופורציה שבה צריך לראות את הדברים. יכול להיות שיש מתיחות בין שר הביטחון לרמטכ"ל. דרג מדיני צריך לעמוד ביכולת לתת הוראות לצבא, בכל מדינה מתוקנת זה מתקיים כך. מה שחשוב לומר זה שגם אם, נגיד, ישעו את המינויים ל־30 יום, זה בסדר. לא קיים כרגע תפקיד פנוי בלי מפקד. מפקד חיל האוויר עשה עבודה מעולה לאורך כל המלחמה. צריך לומר על האנשים שהרמטכ"ל מצא לנכון לנקוט כלפיהם סנקציה לא מבוטלת כלל של הדחה ממילואים, כמו ראש אגף המבצעים או פיקוד דרום, שניהם הובילו את המלחמה במשך שנה וחצי בצורה מלאת התמסרות ועם הישגים לא מבוטלים, והרמטכ"ל גם ציין את זה".

לסיום, דיבר גם על הצורך של העדפת טובת צה''ל על פני פוליטיקה: "כל הרמטכ"לים זכו לאמון הציבור יותר מאשר כל המערכת הפוליטית. רמטכ"ל בישראל הוא יותר ממפקד בצבא, הוא הגורם המאחד, זה המשקל הסגולי של התפקיד הזה, וכל שר ביטחון מבין את זה. לרמטכ"ל יש אחריות, ומה שצריך להנחות אותנו זה טובת צה"ל. התפיסה הפרגמטית אומרת, במרכאות, 'אם צריך את הגנב אז מורידים אותו גם מעמוד התלייה'. שיקולי המעשה הם חובה נעלה,  מעל גחמות. לרמטכ"ל יש מספיק עבודה ומספיק דאגות חוץ מהעניין הזה, וגם שר הביטחון צריך להאמין שטובת עם ישראל לנגד עיניו".