"כל משפחה שחזרה קיבלה כמה עשרות אלפי שקלים להתארגנות הראשונית"

44

השר זאב אלקין: "אנחנו שמנו לעצמנו יעד להביא לקו העימות 100,000 תושבים חדשים. זה יעד שאפתני מאוד, כי האזור הזה היה בדמוגרפיה ובהגירה שלילית, ואנחנו רוצים להפוך את הכיוון ולהביא הרבה משפחות חדשות."

השר זאב אלקין שוחח עם שלמה בוחבוט ברדיו צפון 104.5FM על תכנית שיקום הצפון:

אלקין פתח בדברים: "השלב הראשון היה להיערך לתהליך חזרה, כי נכנסתי לתפקיד ומיד היה הסכם הפסקת אש עם לבנון, ואמרו שב-1 במרץ מתחילים לחזור, ולא הייתה שום תוכנית ממשלתית מוכנה להיערכות לחזרת התושבים, אז היינו צריכים לבנות מדינה בדרך. התחלתי להעביר החלטות ממשלה אחת אחרי השנייה כדי להיערך לתהליך החזרה, לעזור לרשויות שהאנשים שבהן פונו, להכין מוסדות חינוך, לשקם אותם, לשפץ אותם, להכין תשתיות עירוניות, לעזור לאנשים להתמודד." 

עוד הוסיף: "ברגע שאנשים לא היו בבית שנה, שנה וחצי, יש מה שקרוי פסקי עזובה. מס רכוש לא מפצה על זה- מכרסמים, רטיבות שפתאום התפשטה בכל הבית, הלכו רהיטים וכו'. חייבים לתת לאנשים מענק התארגנות, כמו סל קליטה כזה, קראנו לו מענק עזובה. אמרו לי פקידי האוצר 'תחלום, לא יקרה. אין כזה דבר, אין את זה בחוק מס רכוש, אנחנו לא נמציא עכשיו דברים חדשים שאולי יחייבו אותנו כמדינה גם בעתיד. בשום פנים ואופן לא'. היה מאבק. בסוף ניצחתי, וכל משפחה שחזרה קיבלה כמה עשרות אלפי שקלים להתארגנות הראשונית, בנוסף למענק חד פעמי. כל אלה ביחד היו כמה מיליארדי שקלים שהיינו צריכים להעביר מהר מאוד באישור הממשלה ולהזרים לשטח, אחרת אנשים היו חוזרים לשוקת שבורה ב-1 במרץ."

על הנתונים המעודכנים, סיפר: "בספטמבר ראינו שאנחנו עברנו 87% של חזרה של התושבים ביישובים המפונים בצפון, מספר יחסית גבוה. אני חששתי שיהיה נמוך יותר, כי כשאנשים לא בבית שנה וחצי-שנתיים נמצאים במרכז, פתאום רואים שיותר קל לחיות במרכז הארץ, אבל בסך הכול אחוז החזרה הממוצע הוא גבוה."

על ראשי רשויות, טען: "אם משדרים חולשה, אם משדרים אכלו לי- שתו לי, הכל רע, אז אנשים לא רוצים לחזור, ותושבים חדשים לא רוצים להצטרף, ועסקים לא רוצים לפתוח, כי מי רוצה להיכנס למקום כושל? ולכן, המקומות שלקחו מראש כיוון ואמרו 'אנחנו משדרים חוזק, חוסן, במקביל לזה שאנחנו עובדים קשה לקבל כסף מהממשלה ולהשקיע ולשפר', הם בסוף הצליחו והביאו באמת לאחוזים הגבוהים. איפה שהיו טעויות, כולל גם של ההנהגה המקומית, הגענו למספרים הרבה יותר נמוכים מהממוצע, ועכשיו אנחנו עובדים על ההחלטות שיעזרו גם למקומות האלה להתאושש ולקום, כאיזשהו טיפול נקודתי, וכמובן, בראשם קריית שמונה, בירת הגליל המזרחי- שם עוד אי אפשר להגיד שתהליך חזרה יסתיים בהצלחה.

על תוכניות עתידיות, סיפר השר: "אני כל הזמן מדבר על כך שזה לא רק שיקום, אלא גם פיתוח. השקעה בתשתיות, גם עירוניות וגם בין-עירוניות. השקעה בלהביא משפחות חדשות. אנחנו שמנו לעצמנו יעד להביא לקו העימות 100,000 תושבים חדשים. זה יעד שאפתני מאוד, כי האזור הזה היה בדמוגרפיה ובהגירה שלילית, ואנחנו רוצים להפוך את הכיוון ולהביא הרבה משפחות חדשות. עוד כשהייתי שר השיכון הבאתי תקציבים ראשוניים לכך שמדינה תכניס יד לכיס ותסגור את הפער הכלכלי כדי לאפשר התחדשות עירונית. התחלנו עם שלומי וקריית שמונה, ועכשיו אנחנו רוצים להביא את זה לכל אזור קו העימות, כדי לקדם בצורה משמעותית התחדשות עירונית במקומות שבהם נוסחה כלכלית לבדה, לא מספקת את הסחורה. למשל בקריית שמונה אנחנו מדברים על הקמת אוניברסיטה, שזו כמובן פריצת דרך משמעותית מאוד לכל הגליל המזרחי, ושינוי דרמטי של החיים בעיר."

על תוכניות החומש, עדכן: "אנחנו עובדים בתוכניות חומש, רק שאני החלטתי, בגלל שהזמן לא מחכה, שאני לא מחכה שיהיו מוכנים כל המשרדים וכל התוכניות, אלא בכל תחום, ברגע שיש תוכנית חומש מוכנה- אני מקדם אותה. יש תוכנית מוכנה לחינוך- מקדמים אותה, מאשרים ויוצאים לדרך, וככה גם עם הדברים הנוספים, כי עד שתחכה שיסתיים ויכוח מול המשרד האחרון ברשימה, אין סיבה שאחרים יחכו ולא יעבדו."