על החלטתו של טראמפ לתקיפה אמריקאית: "הוא עדיין לא החליט"

שר החינוך יואב קיש (הליכוד), התייחס למוכנות מערכת החינוך לתרחישי חירום: "ישראל היום מוכנה, גם ברמה ההתקפית וגם ברמה ההגנתית, ואנחנו כרגע בשגרה מלאה"

שר החינוך יואב קיש (הליכוד), שוחח הבוקר (א'), עם גדי נס ברדיו צפון 104.5fm והתייחס להיערכות האמריקנית מול איראן, מוכנות מערכת החינוך והמדינה למצבי חירום, אישור אוניברסיטת קריית שמונה והתקדמות בגיוס החרדים לצה"ל.

תחילה דיבר קיש על האפשרות שארה"ב תתקוף ועל חוסר הוודאות סביב החלטת הנשיא טראמפ: "יש בן אדם אחד בעולם כולו שיודע, והוא עדיין לא החליט, קוראים לו 'הנשיא דונלד טראמפ'. ארה"ב נערכת, אנחנו רואים את זה בשטח, החלטה עדיין לא התקבלה. זה יכול לקרות ברמה של שעות, וזה יכול לא לקרות, ולכן אני לא אתן פה הימור כזה או אחר. אין ספק שארה"ב בונה את היכולות שלה, כדי שבמידה והנשיא יחליט, הם יוכלו לבצע".

בהמשך התייחס קיש להיערכות מערכת החינוך ולמוכנות המדינה לתרחישי חירום: "אני במשרד החינוך יכול להגיד לך שסיימנו את ההיערכות. אנחנו צריכים לחיות בתקופה שמצד אחד יש בה שגרה מתוחה, ולשמר את השגרה, ובמקביל, המוכנות גבוהה למצב שיתפתח מקרה חירום. הסיטואציה יכולה ללוות אותנו עוד שבועות רבים. אנחנו סיימנו את כל ההכנות הנדרשות כדי להיות ערוכים למצב החירום במידה ויתפתח. ישראל למעשה היום מוכנה, גם ברמה ההתקפית וגם ברמה ההגנתית, ואנחנו כרגע בשגרה מלאה. זה יכול לתפוס אותנו לתקופה לא קצרה ואנחנו צריכים לדעת לנהל את המתח הזה".

"כמות הנרצחים, זה מספרים מפחידים והם לא נתפסים"

על השפעת ההתקפה האמריקאית האפשרית באיראן, אמר: "זה לא מדויק להגיד 'להכריע מהאוויר'. ראינו מה קרה באיראן- מחאה אמיתית של האיראנים עצמם שדוכאה באכזריות וברצח על ידי משטר טרור מסוכן. לכן, דווקא כשאתה רואה שהאיראנים עצמם רוצים לעשות שינוי והם לא רוצים את השלטון הזה, אז יכול להיות שהחלטה אמריקאית של תקיפה, יחד עם האווירה הברורה שלא רוצים את השלטון האלים, המסוכן הזה שרוצח אנשים ברחובות, זה מה שיכול להביא לשינוי. כמות הנרצחים, זה מספרים מפחידים והם לא נתפסים, זה רק במקומות שיש משטר של רודנות ואלימות, מה שנקרא ערך לחיי אדם לא קיים שם והשנאה הפנימית למתנגדים היא כזאת שאפשר לראות מה קרה ברחובות, זה מצביע על כך שהמשטר לא יוכל להחזיק הרבה זמן מעמד".

לאחר מכן, דיבר קיש גם על הפיכתה של מכללת תל חי לאוניברסיטת קריית שמונה: "אישרנו את זה. זה היה מהלך דרמטי, זה אחד מהעוגנים הכי משמעותיים לשיקומה של קריית שמונה והגליל כולו. אנחנו מדברים על השקעה של קרוב ל-600 מיליון שקלים בשלוש השנים הקרובות. זה להביא עוד סגל, עוד סטודנטים. יש הרבה תוכניות וחוגים חדשים שנפתחים ויהיו הטבות והקלות. כל הקמפוס המזרחי של מכללת תל חי עובר לשטח שיפוץ של קריית שמונה, זה להגדיל את השטח, מיליונים בארנונה, יש פה פוטנציאל צמיחה עצום. הגליל הוא מקום מדהים עם איכות חיים מעולה, ואנחנו צריכים לדאוג להשכלה, לחינוך, והאוניברסיטה זה עוגן מרכזי לדבר הזה וזה ישים את מיקוד המאמץ בעיר עצמה- בקריית שמונה, כולל בנייה של מעונות וקמפוסים. אלפים רבים יגיעו לקריית שמונה ויחזקו את העיר. חובת ההוכחה היא עלינו, אבל כשיש כזאת תנופה וכזה מהלך דרמטי, זה ישנה את המגמה ויוביל לצמיחה".

על גיוס החרדים לצה"ל והחסמים החברתיים: "יש גם בחברה החרדית פלג ירושלמי שרוצה למנוע את הגיוס, אגב גם בחברה החילונית יש את הפלג התל-אביבי, שזה האופוזיציה הקיצונית שלא רוצה שנצליח לגייס. ראית כוח שמנסה למנוע את ההצלחה של החוק הזה. אתה יכול לראות כבר עכשיו שינוי משמעותי, מגיעים מספרים שלא הגיעו הרבה זמן. אנחנו חייבים לגייס בצורה משמעותית אלפים רבים של חרדים לצבא, זה פיקוח נפש והצבא צריך אותם. לטובת עם ישראל, כדי שנחיה פה ביחד להרבה דורות, החברה החרדית חייבת לעשות את השינוי הזה. זה אומר דבר אחד, מי שלומד- לומד, אבל מי שלא לומד, חייב להתגייס".

"חשוב שכל הרבנים יגידו בצורה ברורה שמי שלא לומד, צריך להתגייס. החוק מוביל למקום הזה"

עוד המשיך: "שמעתי את ההקלטות של הרבנים, זה לא יכול להיות. החוק חייב לעבור בהצעה ותמיכה של חברי הכנסת החרדיים, ויותר מזה, חשוב שכל הרבנים יגידו בצורה ברורה שמי שלא לומד, צריך להתגייס. החוק מוביל למקום הזה, ואם אתה רוצה מספרים- זה 20 אלף בערך בשלוש שנים שהתגייסו, ואנחנו רוצים לראות שינוי משמעותי שקורה בחברה החרדית".

קיש, חזר לדבר על הפלג התל-אביבי והרחיב על הנושא: "אצל החרדים יש את הפלג הירושלמי שנלחם בכל הכוח שלא יתגייסו, ובתל-אביב אצל החילונים יש פלג קיצוני שרק רוצה שלא נגייס ולפגוע בחוק. בסוף רוב העם, גם המגזר החילוני, המסורתי וגם החרדי, מבין שהשינוי מחוייב במציאות ורוצה לעשות הכל כדי להצליח. גם אנחנו אומרים שיש פה ויתור גדול. גם אני אמרתי לפני עשור שגם מי שלומד- שיתגייס, ולא הייתה לי הבנה לרגישות העמוקה הזאת בחברה החרדית. הבנתי שזה שינוי תרבותי וצריך לייצר מציאות אחרת כדי שהם יבינו שהם חייבים להתגייס. אנחנו מאשרים והולכים ביחד איתם בחשיבות של לימוד התורה וביחד איתם הולכים לחשיבות של הגיוס לצה"ל ורק בדרך הזו נוכל לעשות את השינוי, ביחד".

לסיום, התייחס לבג''ץ ולהשפעתו על חקיקה ומדיניות הממשלה: "אני עוסק בין אם זה בחקיקה או בפעילות המשרד שלי, כאילו בג"ץ לא קיים, הוא לא רלוונטי בשיקולים. יש היום עימות קשה בין הרשות השופטת לשתי הרשויות האחרות, בג"ץ בהובלתו של השופט עמית לקח על עצמו סמכויות שמעולם לא היו לו כמו ביטול של חוק יסוד, זה רק מראה עד לאן הם הגיעו. הוא מונע את פיטוריה של היועמ"שית שאנחנו לא יכולים לעבוד איתה, היא פוגעת בכל מה שהממשלה מנסה לעשות. הוא עוצר את הדיון על סגירת גל"צ ומונע את זה. הרבה דברים קרו מאז, זיני מונה ויש עוד דברים אחרים שיקרו יחד עם חקיקה והובלה, ולא נגיע למצב שבג"ץ קורע את החבל. אנחנו חייבים לעשות הכל כדי למנוע את המשבר הזה, שבינתיים רק הולך ומחריף. אנחנו יכולים לנהל את האירוע הזה, יש פה מתח לא טבעי שקורה כי עמדות פרוגרסיביות אקטיביסטיות הפכו להיות הבונטון בבג"ץ, אני מקווה שהדבר הזה ישתנה, בין אם בהבנה שלהם עצמם ובין אם על ידי מינוי שופטים שיאזנו את בג"ץ שפוסק לפי החוק ולא מייצר מדיניות שהיא מנוגדת למחוקק".