רפתן מקיבוץ שער הגולן, על משבר החלב והרפורמה של שר האוצר: "גזר דין מוות ל-80 אחוז מהרפתות. כשאת תלכי לסופר לא יהיה לך יותר זול. יש לנו מספיק קשיים: בצורת וטרור חקלאי"
אלון עברי, מרפת קיבוץ שער הגולן, שוחח עם ליאת רון ברדיו צפון 104.5fm בנושא המחסור בחלב ברשתות המזון והרפורמה שמשרד האוצר מקדם.
לדבריו, הוא חרד מהיוזמה בשוק החלב שמקדם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית). "מודאג מהרפורמה", אמר והמשיך: "אנחנו לא יכולים להפסיק לחלוב את הפרות, עצרנו את השיווק. מובילי החלב לא נכנסים כבשגרה. הם לא ייכנסו היום, והחלב יישאר. אנחנו נוכל לאחסן לזמן קצוב של שלושה ימים, יש רפתות שיכולות אולי ארבעה ימים. יהיו לזה נזקים, אבל הנזק של הרפורמה הרבה יותר גרוע".
עברי הסביר את המחסור בחלב, שצפוי להתבלט במדפים עוד היום (ג'), בכך שהציבור נוטה לקנות עודף חלב עקב החשש למחסור. "ההסבר שאני יכול לתת הוא שאנשים שומעים בתקשורת. אתמול היה לזה הד, אז במקום חלב אחד, כל אחד קונה שניים או שלושה- זה יוצר מחסור. השיווק הופסק הלילה בחצות".
בהמשך טען כי "הרפורמה היא גזר דין מוות ל-80 אחוז מהרפתות. רפת משאירה משהו כמו חצי שקל רווח תפעולי לליטר. אם מזה יורדים לנו חמישה עשר אחוז, מה שמעוגן ברפורמה כרגע- אין לנו כסף להשקעות. רפת זה ענף עתיר השקעות, כל שנה צריך להשקיע לפחות חצי מיליון שקלים ברפת קיבוצית טיפוסית, כמו שאני מנהל. אי אפשר להחיות את הענף מהיד לפה".
על פי עברי, הרפורמה לא תוזיל את המחירים עבור הצרכנים, בדומה לתוצאות רפורמת החמאה. "זה משאיר לנו אגורות בודדות של רווח תפעולי וזה גזר דין מוות. זו סגירה של הענף. אי אפשר לקיים השקעות כשאני משאיר כמה פרוטות בצד. זה לא יעבוד. אם הייתי חושב שהלקוח בקצה יקנה את מוצרי החלב יותר בזול, הייתי אומר 'בסדר', אבל אנחנו רואים את זה. זה לא מוריד בקצה. כשאת תלכי לסופר לא יהיה לך יותר זול. פתחו את הייבוא של החמאה- החמאה לא הפכה להיות יותר זולה. מייבאים שום וגמרו על הענף הזה. לדעתי הוא לא יותר זול. איפה שלא תגעי בחקלאות, פתחו ייבוא. אולי לטווח הקצר זה מוריד מחירים, לטווח הארוך זה לא מוריד ואולי אפילו מעלה. זה מוריד את התחרות בשוק, לא מעלה אותה".
"נהיה תלויים בייבוא, ואם טורקיה או פולין לא ירצו לייצא לישראל מסיבות פוליטיות, פשוט לא יהיו מוצרי חלב טריים"
בנוסף ציין גם כי "ענף הרפת הוא ענף יפה. זה לא ענף שחקלאים עושים ממנו בוננזה. לא משהו שמתעשרים ממנו. זו פרנסה, זו עבודה מאוד תובענית, רק מי שאוהב את זה ומחובר לזה יכול לשרוד בדבר הזה. חבל. זה ענף שמשקיע במחקר וטכנולוגיה. לא חבל להרוס את הדבר הזה, שקיים מעל 80 שנה? קשה היום למצוא רפתות של 80 חולבות. גם בלי הרפורמה הן נסגרות, קשה להן מאוד. אין להן יכולת קיום, הן לא עומדות בעלויות. זה נשק יום הדין מבחינתנו, לא חשבנו שנגיע למצב הזה. קיווינו שלא. זה להמחיש לציבור מה זה ביטחון תזונתי. חלק מהרציונל שאנחנו מתנגדים לרפורמה זה הסיפור של ביטחון המזון".
עברי הזכיר שהרפתות היו מוקד מבוקש כשישראלים התנדבו בהמוניהם בשלבים המוקדמים של המלחמה. "המלחמה כבר נשכחה, כשכל הציבור היה איתנו, ובאו להתנדב ברפתות. נהיה תלויים בייבוא, ואם טורקיה או פולין לא ירצו לייצא לישראל מסיבות פוליטיות, פשוט לא יהיו מוצרי חלב טריים".
לסיכום, תלה את עלויות הפעלת הרפתות וייצור החלב ביוקר המחיה בישראל. "הכל בישראל יקר. המים שאנחנו משלמים הם לא אותו מחיר שהרפתן הפולני משלם. שכר העבודה שאנחנו משלמים זה לא מה שהרפתן הפולני משלם, ועלויות החיטה הן לא עלויות שהרפתן באירופה משלם. הכל יקר פה. ראו את זה במלחמה, הרפתנים המשיכו לקיים את הרפת גם תחת אש. יש לנו מספיק קשיים. יש לנו בצורת, וטרור חקלאי, ודווקא מתוכנו, מתוך הממשלה שלנו?".
03/02/2026