"כמו ברווזים במטווח"

64

בצל שיגורים בלתי פוסקים לישובי הצפון והיעדר מיגון ברבים מהיישובים בקו העימות, תושב אביבים שיתף בתסכול: "איך יכול להיות שמדינת ישראל עם כל העוצמות הכבירות שלה לא ממגנת את התושבים פה?"

אליעזר ביטון מושב אביבים סיפר ברדיו צפון 104.5FM על המרחק מביתו מהמקלט הציבורי הקרוב ועל כך שאין ליד ביתו אף מיגונית אחת. בתוך כך סיפר אליעזר כי הוא וזוגתו הם בני 75 , אין בביתם ממ"ד והם חיים על הגבול עם לבנון עשרות שנים.

"יכול להיות יותר טוב", סיפר ביטון. "עברנו ימים מאוד דרמטיים מאז שבת שעברה ועד הבוקר. אנחנו במצב של סכנה אמיתית. זה כבר לא מה שהיה לפני. היום אנחנו יותר חשופים לחיים ולמוות שלנו. עד שלפני שנה ומשהו סוף סוף התחילו לבנות ממ"דים- אין לנו לא ממ"דים, לא מיגוניות, ואנחנו תחת כיפת השמיים מחכים לרגע שאולי הטיל יפול עלינו וזהו, נגמור עם זה". 

בהמשך סיפר על החיים תחת אש ובהיעדר התרעות ומרחב מוגן במרחק מעשי. "אנחנו זוג מאוד מבוגר, עם מורכבויות רפואיות. אנחנו נכנסים מתחת למיטה או מתחת לגג, ומתפללים: 'אולי זה לא יפול עלינו'. זמן הירי מלבנון לאביבים ולישובי גדר הוא אפס. עד שאנחנו לא שומעים 'בום 'אנחנו לא שומעים אזעקה, או התרעה, ואין שום זמן. זה צריך להיות ברור. אין זמן התראות. להכניס אותנו למקלטים ציבוריים שאינם מוכנים, אנשים בגיל השלישי, זו הזיה. או שאנחנו שוברים רגליים עד שאנחנו מגיעים למקלט או שאנחנו מסכנים את עצמנו עוד יותר. הרבה יותר גרוע לצאת מאשר להשאר תחת קורת גג שאוליי תגן עלינו. זה הזוי".

"זה טירוף דעת, מפקירים את האנשים תמורת נזיד עדשים"

לדבריו, הממ"דים שהובטחו לתושבים נעשו בקצב זוחל. "אני ואת נלחמים כבר שנים בנושא הממ"דים. אומרים לנו להביא מיגוניות - אחרי שכתבתי לראש המועצה מרום הגליל שיביאו לנו ממ"דים, תיגמר המלחמה ושיקחו אותם בחזרה. הם לא עמדו בקצב הזמן לבנות את הממ"דים. הבנייה נעשה בקצב איטי מאוד. לאנשים בגיל שלנו אין לאן ללכת. אני דורש ממי ששומע אותי: או להביא לנו ממ"דים מוכנים ליד הבתים, או לפנות את גילאי 70 ו-80 למקומות יותר בטוחים".

בהמשך ביטון גינה במלים נוקבות מאוד את המדיניות שלא לפנות או למגן כהלכה את התושבים. "אני מבקש שיגנו על החיים שלי ושל אחרים פה. זה שסמוטריץ' אומר שלא יפנו את האנשים, בסדר. הוא מפחד שאנשים לא יחזרו למושבים. אבל זה לא אמור לבוא על חשבון הסיכון של האנשים שבנו את הישובים האלה. אתמול היה אירוע מאוד חריג באחד הקיבוצים הסמוכים אליי. הרגשנו אתמול כמו ברווזים במטווח. אף אחד לא מתעניין, לא שואל, לא בא לבקר, ולא שואל מה חסר. זה טירוף דעת. אני משתגע מהסיפור. איך יכול להיות שמדינת ישראל עם כל העוצמות הכבירות שלה לא ממגנת את התושבים פה? זו הפקרות. מפקירים את האנשים תמורת נזיד עדשים".