"הלילות שלנו לבנים, הימים שלנו מטורללים"

15

חיים בקו העימות • תושבת מטולה ולשעבר חברה בכיתת הכוננות שיתפה: "החקלאים עובדים תחת אש, הכל מתקיים בתוך הטירלול"

תמירה לנג תושבת מטולה ולשעבר חברה בכיתת הכוננות שוחחה עם ליאת רון ברדיו צפון 104.5FM על המציאות הלא הגיונית שבה חיים בשבוע האחרון תושבי מטולה ושאר תושבי אצבע הגליל.

ראשית שוחחה עם ליאת על הקיצוץ בתקציב לשיקום הצפון עליו הוכרז אתמול (ג'). "כולנו צריכים להיות חכמים מספיק ביום הבחירה בשביל לא לשכוח. בימים אלה זה כמו לשים לכולנו אצבע בעין ולהגיד שלא סופרים אותכם".

לדבריה, "חוץ מהמלחמה הנוכחית שאנחנו חווים, אחרי מלחמה שכבר חווינו, ועקירה של תושבים רבים מהאור שהוחזרו ושנאמר להם שחיזסאללה מורתע ושאין בעיה בטחונית". 

בהמשך סיפרה על החיים תחת אש בלתי פוסקת: "הלילות שלנו לבנים ,הימים שלנו מטורללים, אנשים צריכים לתפקד עם ילדים קטנים בבית. אני בעיקר דואגת לאוכלוסיה המבוגרת שפחות שומעת. אנחנו נאשי הגבולות. הגענו למטולה לפני כמעט 30 שנה. חיים פה את חיינו זאת מושבה קסומה. התקופה האת בשנה היא החת היפות לטייל בהן ושוב זה נמנע מכולנו.

"סומכת על הצבא. אבל שלא יגידו שוב שהכל בסדר ולא לדאוג. אנשים פה דואגים"

על כך שלא בוצע פינוי לקשישים מישובים צמודי גדר, אמרה כי "לא הייתה שום תוכנית אופרטיבית. מה קורה אם יש עוד סיבוב? מעבר לזה שיש לאנשים אפס זמן תגובה, יש להם גם חוסר במיגון. הם צריכים לרוץ למקלט. זה אזור מלחמה לכל דבר. אנחנו ניצבים בסרט, וזה אזור מלחמה לכל דבר".

לנג שיתפה על הקשיים הבלתי אפשריים בחיים בתוך קו עימות פעיל. "יש פה חוסן אנושי יוצא מן הכלל. בארץ כולה. אבל כל מי שיושב קרוב לגבול זה זן מיוחד של אנשים. החקלאים עובדים פה תחת אש. הכל מתקיים בתוך הטירלול הזה".

עוד הוסיפה בציפייה: "שידברו איתנו בגובה העיניים. אני סומכת על הצבא. אבל שלא יגידו לנו ביום אחרי שוב שהכל בסדר ולא לדאוג. אנשים פה דואגים".