"אני לא רוצה להיות גיבורה, אני רוצה להיות רציונלית"

25

על רקע ירי בלתי פוסק לצפון, תושבת זרעית קראה לפינוי ישובי קו העימות: "אמרתי לבעלי: 'אני לא נשארת כאן'" • והוסיפה: "ישובים צמודי גדר צריך לפנות. זה לא הולך ונהיה יותר קצר"

אפרת ארביב תושבת זרעית שוחחה עם ליאת רון ברדיו צפון 104.5FM על אודות המציאות בצפון וסיפרה שעם סיום המערכה הקודמת חזרה עם משפחתה לזרעית- אחרי תקופה ארוכה שבה התגוררו בקיבוץ רגבה.

ראשית אמרה ארביב: "אני קצת אחרי חבלה בדרך לממ"ד. החלקתי במדרגות. אצלנו זה כלום: נפילה ואז התרעה".

עוד שיתפה כי עברה לקיבוץ לוחמי הגטאות בעקבות הלחימה. "אני לא מוכנה ל'חוסן' ושום דבר, ולהגיד ש'אני גיבורת ישראל'. לא נקבל מדליה. זה מחדל מה שקרה. בכלל בגבול הצפון עם הממ"דים. אין ממ"דים, המקלטים רחוקים, הטופוגרפיה קשה אצלנו. זה לא שהמקלט מטר ממך. גם הנפילות קרובות. זרעית זה ישוב גדר: אפס ק"מ".

לדבריה, "אמרתי לבעלי: אני לא נשארת כאן. אני דואגת למי שנשאר שם. נשארו משפחות עם ילדים. זה לא פשוט. אני חושבת שישובים צמודי גדר צריך לפנות. זה לא הולך ונהיה יותר קצר".

לבסוף ציינה כי "אנחנו כמו שכפ"ץ. את מרגישה שאת יושבת על חבית נפץ. את לא יודעת מאיפה זה יתחיל. אני לא רוצה להיות גיבורה. אני רוצה להיות רציונלית".