"ילד שגדל בחרדות - מעניין אותו מדעים?"

73

הרב שי פירון, שר החינוך לשעבר, טוען כי מערכת החינוך הישראלית מתעלמת מהמשבר הנפשי של תלמידים בתקופת המלחמה ומתמקדת בציונים במקום בטיפול רגשי

הרב שי פירון, שר החינוך לשעבר שוחח עם ליאת רון ברדיו צפון 104.5FM והתייחס למערכת החינוך כיום, לנתונים הרעים של תלמידי כיתות ט' במדעים ולמצב הצפון. 

הרב שי פירון פתח בדבריו כי: "יש קשר מובהק בין ה-Well-being (הרווחה הנפשית) של האדם לבין ההישגים שלו.
ולכן בעצם, כשאנחנו מדברים על בני נוער שהשלומות הפנימית שלהם מעורערת, ושהם בעצם נמצאים בעולם שצריך לומר: חמש שנים, אם אנחנו סופרים את הקורונה, ואחר כך הכאוס בחברה הישראלית, ואחר כך כמעט שלוש שנים מלחמה. ואני חושב שמערכת החינוך הישראלית לא עשתה שום צעד כדי להבין שבתקופה הזו המציאות השתנתה והילדים צריכים משהו אחר. הם צריכים הרבה יותר ליווי אישי ושיח אישי, ויותר חינוך, ויותר שיח על המציאות ועל המצב. ובעצם אנחנו ממשיכים ללמד את הילדים באותו בית ספר של לפני חמש שנים, בזמן שבחמש השנים האלה העולם השתנה מקצה אל קצה.
הילדים שלנו היום הם ילדים אחרים לחלוטין. כל אחד מהם מכיר במעגל הראשון שלו, לפי כמות הנופלים והנרצחות והנרצחים, מכיר לפחות בן אדם אחד במעגל הראשון שלו. לכל ילד שני או שלישי יש אבא שהיה 100 או 200 ימים במילואים. העסקים נמצאים בסימן שאלה גדול. חלק גדול מהילדים בצפון ובדרום גדלו כשהם שומעים את הדי הפגזים.
אנחנו כאילו לוקחים ילדים ומלמדים אותם לעולם שפשוט לא קיים, שזה משהו פתטי. זו פשוט שערורייה שאין כדוגמתה, אי אפשר להבין את זה. ואז בעצם אנחנו אומרים: "רגע, למה הילדים האלה לא הגיעו להישגים?". אז אני שואל שאלה: ילד שגדל בחרדות, ילד שגדל בשאלה של אובדן, ילד שגדל בשאלה של חוסר ודאות – מעניינים אותו מדעים?

לכן אני חושב, ואני תמיד אומר את זה כבר כמה חודשים לצערי ללא הועיל: אני אומר את זה שכאילו, אתם יודעים, יש בית ספר דמוקרטי ואנתרופוסופי, ויש בית ספר לחינוך מיוחד. ועכשיו אנחנו צריכים לבנות מודל של "בית ספר טיפולי", שהוא בית ספר שבעצם ימקד חלק ניכר מהמאמצים שלו לטיפול ולהעצמה – העצמה רגשית.
בעצם, האלימות שאנחנו רואים, מעבר לעובדה שהיא חלק מהשחתה כללית בעולם, היא נובעת גם מבלבול, טשטוש גבולות וחורבן של הסמכות ההורית. תחשבי, אנחנו מדברים עכשיו ברדיו צפון, משפחות שהיו שנה וחצי במלון – איך בדיוק מנהלים סמכות הורית בתוך בית מלון? איך בדיוק מנהלים סמכות הורית בתוך מסגרת של חדר של 22 מטר מרובע? מה בדיוק קורה למקום של האבא והאמא? איך זה עובד בדיוק? ולכן אנחנו לא הקדשנו... הדבר הראשון שעניין את המערכת, לצערי הרב, זה איך אנחנו גורמים להם להשלים את הציונים במתמטיקה ובאנגלית.
ואני חושב שזה אחד מהכישלונות הגדולים ביותר של מערכת החינוך – שהיא לא השכילה להבין שדבר ראשון, התפקיד המרכזי שלה זה לטפל בנפש לפני שהיא מטפלת במוח. והיא רצה ישר למוח, לראש, למחשבה, להישגים. אבל היד לא יכולה לפתור תרגיל במתמטיקה אם הלב לא פועם בקצב הנכון. זאת המציאות.
אני לא כועס על משרד החינוך, כי פשוט אני מבין שזה הפך להיות שיטה. השיטה של הממשלה הנוכחית היא שתמיד יש מישהו אחר אשם. זאת אומרת, זה בכלל לא משנה באיזה נושא זה בביטחון זה הרמטכ"ל, השב"כ, המוסד; ועכשיו ראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך).
זה חלק מהכישלון הנורא. מערכת החינוך הישראלית חייבת פינוי-בינוי.עצם העובדה – וזה לא משנה איך קוראים לשר החינוך – שהוא חושב שמירושלים, מערכת שהוקמה כשהיו כאן בערך 300,000 תלמידים ויש לה היום למעלה משני מיליון תלמידים. אם מישהו חושב שמשרד אחד בירושלים יכול לנהל את כל האירוע הזה, הוא פשוט לא מבין בחינוך. הוא פשוט לא מבין בחינוך. יש ראשי ערים שרובם מצוינים. איפה שהם לא טובים, אז את יודעת, משרד הפנים ממציא מסגרת שנקראת "ועדה קרואה", אז אפשר גם לעשות ועדה קרואה לחינוך, זה לא מופרך. ראשי הערים הם אלה שיודעים באופן הטוב ביותר והמיטבי ביותר להתאים את מערכת החינוך למצוקות ולצרכים הייחודיים של הסביבה שבה הילדים גרים. האם אתם מבינים שזה איום על החוסן הלאומי שלנו? האם אתם מבינים שזה איום על הביטחון שלנו? האם אתם מבינים שזה איום על הדמות הערכית שלנו? אתם מבינים על מה מדברים פה?אני אומר עכשיו לכל המאזינים: אתם חייבים להבין שהמערכת שלנו כרגע היא מערכת חולה, היא לא מותאמת. ועוד לא התחלנו לדבר, דרך אגב, על משהו אחר לגמרי – של נוכח מה שקורה עם עולם הבינה המלאכותית, הרי אנחנו מבינים שתוך ארבע-חמש שנים בתי הספר לא ייראו כמו שהם נראים עכשיו".