"לא היה לי ערך לחיים אחראי מה שעברתי"

32

יובל שרביט, ניצולת הנובה ואלמנתו של מור טרבלסי שנרצח בפסטיבל, על הבחירה בחיים: "בסופו של דבר מור בעלי הקריב את חייו כדי שאשאר כאן, אז זה באיזשהו מקום זלזול במה שנתן לי"

ניצולת הנובה יובל שרביט, אלמנתו של מור טרבלסי שנרצח בפסטיבל, שוחחה עם יוסי מזרחי ברדיו צפון 104.5FM על התשובות להן מחכות משפחות הנרצחים בנובה, כמעט שלוש שנים לאחר הטבח. בנוסף על ועדת חקירה לאירועי האסון הביטחוני בשבעה באוקטובר.

שרביט אמרה תחילה כי "כל יום בעיניי זה אירוע שאני חיה 24/7, קשה לעשות הפרדה גם אם יש ימים אחרים - אני חיה אותו יום יום".

על האירוע בו איבדה את בעלה בטבח: "זה קרה חודש אחרי החתונה, והיום אני מטפלת בעצמי פסיכולוגית ופסיכאטרית - ואין ספק שזה עוזר וחשוב לטפל. כמעט שנתיים לא הסכמתי ללכת לטיפול, אחרי שניסיתי מס' פעמים ולא היה בי רצון. איבדתי את החשק להכול, כי הכל היה מלא בריקנות ולא היה לי ערך לחיים אחראי מה שעברתי".

בהמשך שיתפה על התפנית בחייה: "קרתה סיטואציה בה קיבלתי התקף חרדה ברמה שאושפזתי, זה פיתח לי דימום בקיבה ומצב נפשי - זו הייתה סטירת הלחי עבורי. הבנתי שאני אישה צעירה ואם אמשיך כך הדרך לזה שחיי יגמרו תהיה קרובה". לדבריה, "בסופו של דבר מור בעלי הקריב את חייו כדי שאשאר כאן, אז זה באיזשהו מקום זלזול במה שנתן לי. החלטתי מרצונני שאני מתחילה לטפל".

על ועדת חקירה ממלכתית לחקר הטבח: "אני אהיה כנה שאני בשנה האחרונה פחות נכנסת לעניינים פוליטיים, לא רוצה לתת לזה להשפיע עלי. אני מתרכזת בהחלמה שלי, אחרי שבשנתיים הראשונות הייתי באמוק וזה לא עשה לי טוב". עוד ציינה: קרה מה שקרה ואני לא אוכל לקבל את מה שאיבדתי. לא אכפת לי מהתשובות, אני בטוחה שמי שצריך לקבל את העונש יבוא יום ויקבל אותו".

לסיום אמרה: "אנחנו בקרוב בשננה השלישית שסבה הטקס הלאומי בפארק הירקון מתקיים, והוא נעשה על ידי המשפחיות בושבילן וזה אירוע הזיכרון היחיד שקורה באותו יום והמטרה שהיהי אירוע זיכרון גדול במדינה. אנחנו צריכים את ההתגייסות של כולם כדי שזה יקרה - אשמח שכולם יצטרפו אלינו לשיתוף על היום הנורא"