אלוף במיל' גרשון הכהן, לשעבר מפקד הגיס המטכ"לי: "האם יכולים לחיות יהודים בארץ הזאת בלי חרב ביד וישלימו עם קיומנו כאן? - זו שאלה קיומית שאנחנו לא מצליחים להסתכל לה בעיניים"
אלוף במיל' גרשון הכהן, לשעבר מפקד הגיס המטכ"לי, שוחח עם גדי נס ברדיו צפון 104.5fm על נתוני צה"ל שפורסמו הבוקר לגבי פעילות הארגון בכלל הזירות בחלוף שלוש שנים מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הייתה אף התייחסות לתמונת כוח האדם וליישום לקחי טבח ה-7 באוקטובר.
אלוף במיל' גרשון הכהן, לשעבר מפקד הגיס המטכ"לי, על המסקנות שהסקנו מאז ה-7 באוקטובר: "אי אפשר להבטיח שזה לא יקרה שוב, פה בדיוק זה שאין ועדת חקירה שתוכל לברר את שורש העניין. שורש העניין הוא בשאלה העמוקה שיהודים עוסקים בה מאז ראשית הציונות - האם יכולים לחיות יהודים בארץ הזאת בלי חרב ביד וישלימו עם קיומנו כאן. זו שאלה קיומית שאנחנו לא מצליחים להסתכל לה בעיניים. כשאנחנו שואלים האם לנצח נחיה על חרבינו - זו דמוגוגיה כי המצב הנוכחי שלנו מחייב מוכנות מתמדת למאבק".
גדי נס שאל: "כל החזיתות פתוחות, איראן בוודאי, לבנון וחיזבאללה ואפילו עזה. אני אפילו מסתכל לכיוון מצרים, אני רואה אותם הולכים ומתחמשים ושואל את עצמי בשביל מה?"
אלוף במיל' גרשון הכהן, לשעבר מפקד הגיס המטכ"לי השיב: "אמר בצורה הכי פשוטה הגנרל המצרי טנטאווי שהיה שר ההגנה ועמוס גלעד סיפר שהוא שאל אותו 'למי אתם מכינים צבא כזה גדול' והוא השיב שככל שנהיה חזקים זה לא יופנה אלינו. תמיד יש ממה לדאוג, הקושי הגדול מאז ה-7 באוקטובר הוא איך אחרי שהקמנו מדינה שוב עושים ביהודים פוגרומים גרועים מקישינב, איפה כל מה שבנינו והבטחנו לעצמנו? זה מתחיל בשאלה הבסיסית - האם אנחנו מוכנים להשתחרר מהאשליה שיש איזשהו כיוון שמסדר את עניין ומשחרר אותנו מהחרדה המתמדת, אין כיוון כזה. בתוך זה מצויה השאלה למה כל החזיתות פתוחות? הן פתוחות כי אין דרך לסדר סידור שיש לו ממשות שמבטיחה משהו. איפה הרגל המדינית? הרגל המדינית צולעת ולא כדאי להישען על רגל צולעת".
07/10/2026
Photo by Yossi Aloni/Flash90