"בממ"ד המחשבות שעברו הן מחשבות על השואה"

45

עמרי שיפרוני, בן קיבוץ בארי שאיבד ארבעה מבני משפחתו ב-7 באוק' וממייסדי תנועת קומו: "אני הייתי 100 מטר מהם בבית של אבא שלי עם זוגתי ו-2 ילדינו"

עמרי שיפרוני, בן קיבוץ בארי שאיבד ארבעה מבני משפחתו ב-7 באוק' וממייסדי תנועת קומו שוחח עם ליאת רון ברדיו צפון 104.5fm על תחושותיו מאז אותה שבת שחורה בה היה נעול בממ"ד עם משפחתו במשך 12 שעות בזמן שמחבלי חמאס הסתובבו בבית שלו.

עמרי שיפרוני סיפר: "את תופסת אותי בדיוק בכניסה לקיבוץ בארי בטקס של הקהילה שבו נעמוד ליד הקברים של המשפחה ונבכה. דוד שלי אביה היקר ואהוב ודודתי איילה היקרה, האחים של אמא והנכדים של אביה שהיו בני 12. אביה נרצח בבית שלו, הוא היה פרמדיק והתנדב במד"א, הוא היה בתוך הממ"ד ולא יכל להושיע ולהציל. שמעתי את קולו, שבור עם כאב, בשעות הצהריים כשהבין את גודל האירוע, אביה נרצח בשעות הצהריים וידע שהילדים נמצאים כבר תחת התקפה עם מחבלים שנמצאים מסביב לבית שלהם אז הוא לא ידע מה עלה בגורלם כשהוא איבד את חייו. אנחנו יודעים שהם היו בתופת שלא תתואר, שקשה להאמין שהייתה והתקיימה בשעותיהם האחרונות. הם היו סגורים עם עוד 12 בני ערובה בבית של פסי, 2 יצאו משם לשמחתנו בחיים, הם היו סגורים שם בתופת נוראית כשהמחבלים יורים מתוך הבית החוצה וצה"ל יורה מחוץ לבית פנימה".

ליאת רון שאלה: "איפה אתה היית בשעות האלה?"

עמרי שיפרוני שיתף: "אני הייתי 100 מטר מהם בבית של אבא שלי עם זוגתי ו-2 ילדינו, היום ברוך השם יש לנו 3. אחי הגדול גם ברח אלינו הביתה, אשתו הגיעה וכולנו, 8 נפשות וכלב, בממ"ד קטן, סגור, חשוך וללא חשמל ואיוורור. גם אלינו ממש באותם רגעים שמגיעים לליאל וינאי מחבלים פורצים מחבלים, ב-12:48 ליאל התקשרה אליה לשאול אותי מה לעשות וכבר לא יכולתי לענות לה כי המחבלים נכנסו ממש כשהיא התקשרה והגנו על עצמנו. שמנו את הילדים בארון, לכל אחד יש תפקיד, באותם שעות המחשבות שעברו הן מחשבות על השואה ומיד אחרי הבנה שהמצב הוא לא כמו בשואה כי נעשה את זה כמה שעות ובסוף הצבא יגיע - הוא הגיע ב18:30. רק במקרה, במזל, המחבלים ירו בדלת אבל לא ניסו לפתוח את דלת הממ"ד, לא תאמיני אבל כלי ההגנה העצמית היחיד שהיה לי היה פטיש שניצלים ביד ואיתו תיארתי שאני מחסל את המחבלים, לא היה לי דבר אחר."