שפטל: "ספק אם אי פעם נשמע נאום כל כך מביש ושקרי כמו נאומו של אובמה בבית הלבן"
שפטל מביע את דעתו על נאומו המהוסס של הנשיא ברק אובמה ועל ההחלטה שלו להתייעץ עם הקונגרס בנוגע לתקיפה בסוריה - "הוא ידע היטב שהוא יפסיד בהצבעה ולכן הוא פנה אליהם"
השבוע האחרון, כמו זה שקדם לו, עמד בסימן המופע המביש יש לומר, של חוסני איבן עבדאללה אובמה. ספק אם אי פעם היה נאום כל כך מביש וכל כך שקרי כמו הנאום הקצר של אובמה בגן הורדים בבית הלבן במוצאי שבת שעברה (שעון ישראל כמובן). מה אמר לנו אובמה? כתירוץ לכך שאומנם הוא החליט עקרונית לתקוף, כי הקו האדום נחצה באיחור של חצי שנה, כי כולם זוכרים שהקו האדום לא נחצה בפעם הראשונה לפני שבועיים אלא בערך לפני כשישה חודשים, וכמובן שאובמה דיבר על הקו האדום לפני שהוא נחצה כי באין דיבור אין קו אדום, וקו אדום נחצה לאחר שאובמה הכריז עליו כבר לפני למעלה משישה חודשים.
התירוץ של אובמה היה שהוא לא מורה על תקיפה מיידית כי (שימו לב) העם האמריקאי עייף ממלחמות, זה נכון, ולכן הוא צריך את אישור הקונגרס. הקונגרס, דרך אגב, בניגוד למה שהכסילים מבין המחבלים התקשורתיים שלנו קוראים כל הזמן לבית הנבחרים בית הנציגים כמו שהוא נקרא באמריקה - 'house of representatives' - בשפת המקור, הקונגרס זה גם הסנאט וגם בית הנבחרים, שניהם ביחד זה הקונגרס, לידיעתכם כסילים מחבלים תקשורתיים שכל הזמן מבלבלים ומטמטמים את מוחותינו כשהם מתכוונים לבית הנבחרים ואומרים קונגרס. אבל זו הייתה הערת אגב.
הסיבה האמיתית להתמהמהותו של הנשיא אובמה
אובמה אומר לנו שבגלל העייפות של העם האמריקאי ממלחמות הוא חושב שצריך גיבוי של שני בתי הקונגרס לתקיפה. אבל, כפי שכולנו יודעים, גם עובר לתחילת המשבר וההתערבות האמריקאית שהרבה יותר מאסיבית הייתה מזו הצפויה להיות מהתקיפה הרזה של כמה מטרות בסוריה, הפעם הרי המבצע של ארה"ב, בריטניה וצרפת בלוב היה גם כן בשעה שהעם האמריקאי סבל מאותה עייפות ממלחמות אפגניסטן ועיראק וכפי שזכור לכולנו אובמה לא פנה לקונגרס כדי לאשר את ההתערבות האמריקאית משום שעל פי החוקה האמריקאית הוא צריך לפנות לקונגרס רק כאשר מדובר בהכרזת במלחמה רבתי, הכרזת מלחמה ראסמית. במקרה של הכרזת מלחמה אין בסמכותו של נשיא ארה"ב להכריז אלא באישור שני בתי הקונגרס האמריקאי - הסנאט ובית הנבחרים. וראה איזה פלא באותו מצב צבירה של עייפות הרמאי אובמה לא פנה כדי לאשר את ההתערבות המאסיבית לאורך שבועות ארוכים בלוב לקונגרס חרף אותה עייפות. כלומר לפנינו תירוץ שקרי שמטרתו, כמו התירוץ של השקרי של אדון דיויד קמרון - ראש הממשלה הכושל הגרוע ביותר שהיה בבריטניה מאז האפס בן כלום ג'יימס קלהאן, ראש הממשלה בשנים תשל"ו -תשל"ט, (עד שהוא הובס בבחירות ע"י גברת הברזל המופלאה) מאז אותו אפס ג'יימס קלהאן שהודה בעצמו לימים שהיה ראש ממשלה כושל, לא היה ראש ממשלה כל כך כושל בבריטניה כמו דייוויד קמרון, והוא הביא את העניין להצבעה בפרלמנט משום שהוא ידע, וראש ממשלה יודע היטב את מצב הכוחות בפרלמנט שלו שבו הוא מופיע כל שבוע לחצי שעה של שאלות, והוא מכיר את הלכי הרוח, ויש מצליפים. והוא ידע היטב שהוא הולך להפסיד בהצבעה ולכן הוא הביא את העניין בפני הצבעה בפרלמנט הבריטי בכדי שהוא יפסיד כי הוא לא רצה לצאת לפעולה, ואותו דבר אובמה.
אז עכשיו יבואו ויגידו לי 'אובמה נפגש עם כל מיני וכו' וכו'', כן, הוא נפגש עם כל מיני וכו' וכו' כדי להשפיע עליהם לרבות לפני יום, עם מקיין ועם סנאטור נוסף מהדרום כדי לשכנע אותם. אמנם שניהם יצאו ואמרו שהם הולכים לתמוך בהחלטה שתאשר תקיפה אבל הם ידרשו שההחלטה תדבר על תקיפה בהיקף רחב הרבה יותר ממה שאובמה רוצה. וזוהי תקוותו של אובמה, שתהיה מריבה. כלומר, אין ספק שעקרונית לאשר שימוש בכח נגד סוריה בעקבות הגז של משפחת המרצחים אסד, לכך יש רוב בשני בתי הקונגרס, זה ברור לגמרי. אלא מה? אובמה יודע היטב מי הם הקונגרסמנים שלו בין בסנאט ובין בבית הנבחרים, והוא יודע היטב שיכול להיווצר מצב שלשום הצעת החלטה לא תהיה רוב, כלומר,יהיו רפובליקאים שירצו הצעת החלטה הרבה יותר תקיפה ממה שהנשיא רוצה, יהיו דמוקרטים (והם כבר פועלים) שרוצים החלטה שמאוד תצמצם את התקיפה עוד יותר מזו שאובמה מתכוון לבצע, וכך לא יהיה רוב לשום דבר, וכך אובמה לא יצטרך לתקוף, זה התרחיש שלו לא בטוח שהוא יצליח. בסופו של דבר אני מעריך שאובמה (ולצורך הפרוטוקול בלבד) יבצע תקיפה מאוד מצומצמת ומאוד רזה שלא תתפתח לכלום כי אני לא מניח שאסד לגמרי איבד את שפיות דעתו ובתגובה לתקיפה של ארה"ב הוא יתקוף את המשחתות האמריקאיות שלא רחוקות מהחוף שלו. אני ממש משוכנע שהוא לא יעשה את זה ואני בספק עצום אם הוא גם יתקוף את מדינת ישראל. אבל זה התרחיש של אובמה שבקונגרס אמנם יש רוב אבל אין רוב לנוסח של החלטה לשום החלטה, ולכן שום החלטה לא תזכה לרוב ולכן שום החלטה לא תוכל להתקבל. זוהי תקוותו של אובמה בדיוק כמו שהייתה תקוותו של קמרון שהתגשמה, להביא את העניין לפרלמנט. מאותה סיבה בדיוק אובמה רוצה להביא את העניין להצבעה בשני בתי הקונגרס.
03/09/2013