קופמן: "היום מציינים 40 שנה למלחמת יום הכיפורים, חבל שלא למדנו מאז כלום"
רון קופמן מדבר על מלחמת יום הכיפורים שפרצה ב-6 באוקטובר 1973 וטוען שהכאוס ששרר אז בארץ יכול להתחולל גם כיום - "לפני שהמנהיג שלנו מוציא אותנו להורג כדאי שיפיק לקחים"
היום, ה-6 באוקטובר, הוא יום השנה ה-40 למלחמת יום כיפורים, וסביבות עשרה לשתיים, זו השעה המדויקת שבו נשמעה האזעקה הראשונה שהודיעה לציבור שאנחנו מדינה פארטייה, שאנחנו בדיעבד הבנו רק שאנחנו מאמינים יתר על המידה בגולדה מאיר, בישראל גלילי, ביגאל אלון, לבטח בשר ביטחוננו משה דיין, שלקחו אותנו לכאוס שלא ידענו איך אנחנו נכנסים אליו אבל לבטח עוד לא יצאנו ממנו, כי באמת היה כאן שבר, שסע, תקראו לזה איך שאתם רוצים. אני מניח שרובכם לא הייתם שם, בכל אופן חלפו 40 שנה, אני הייתי בן רבע לחמש עשרה אז אני זוכר את זה כאילו זה היה הרגע, את הצפירה וכל הדברים שהיו, פשוט כאוס.
למי ששכח, 6 ימים אחרי פתיחת המלחמה ב-12 באוקטובר סבתא גולדה כבר רצה להנרי קיסינג'ר, אז שר החוץ של ריצ'רד ניקסון, ואמרה לו שאנחנו מוכנים כבר להסכם כניעה מול סאדאת, ואז החל מבצע 'ניקל גראס' שבו התחילה הרכבת האווירית שיהיה לנו עם מה להילחם כי לא תאמינו אבל הימ"חים היו ריקים. הייתה ועדה, כלום לא קרה, כי לוועדת חקירה תמיד נותנים מנדט לחקור מה שלא מלכלך את המנהיגים יותר מידי. הם יצאו מזה בשן ועין, אנחנו נשארנו עם הכאוס, כמה חבר'ה שילמו אבל לא מספיק.
לא למדנו כלום, כי תזכרו ש-21 שנה אחרי זה במלחמת לבנון השנייה, גם אז, הימ"חים לא היו מלאים ואז נלחמנו באמת נגד כלום, נגד כמה כנופיות בחיזבאללה. לא למדנו כלום, אנחנו לא לומדים עד עכשיו, לא למדנו גם ב-82' מה שקורה כאשר נכנסנו ללבנון, ותיכף נראה מה שאנחנו לא לומדים עכשיו.
בואו ניתן גם את המספרים - למי ששכח מה שקרה אז התחיל ב-6 באוקטובר 1973, והספירה הסתיימה ב-31 במאי 1974 אז רק נחתם הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה, מה שנקרא התשה במובלעת הסורית. נכון שהמנהיגים שלנו אוהבים לשקר אותנו ואומרים שאיבדנו במלחמה ההיא 2,222 חיילים, אבל האובדן האמיתי התבטא ב-2,569 חיילים, כי משום מה המלחמה נמשכה בצפון והגענו למרחק של עד 35 קילומטרים מדמשק, טווח ארטילרי של אותם ימים אבל המנהיגים אוהבים לשקר. ובכן, 2,569 חיילים, זה המניין שהשארנו בשביל ההנהגה המטונפת, 7,251 פצועים, 294 שבויים, ואני לא רוצה להגיע לאובדן ולאבידות בכלים כי זה ממש לא מעניין אותי. אבל הקטע הוא שאנחנו לא למדנו כלום, מה זה לא למדנו כלום? אפילו עכשיו בתחילת השבוע שעבר מגיע ראש הממשלה שלנו ומאיים על העולם שהנה אוטוטו אם לא יעצרו אותנו ולא יעזרו לנו אנחנו נתקוף לבד את איראן. וואו, העולם ממש יתרשם.
בבית הלבן ישבו בטח עוד פעם וגיחכו על "בניומין" שלנו שמאיים על כל העולם בנשק אמריקאי, בכסף אמריקאי, רק 3 מיליארד דולר בשנה, וירוץ כמו כל ראשי הממשלה הקודמים, כמו גולדה, כמו אולמרט, לבית הלבן לבקש שיעזרו - 'תביאו קצת נשק, תביאו קצת פה, תביאו קצת שם כי אנחנו הולכים להפסיד ואנחנו הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון', וכל השטויות האלה. אז לפני שבאמת המנהיג שלנו הולך להוציא אותנו להורג, ולתת לנו למות בתפזורת כפי שקרה כאן במלחמת יום הכיפורים, וזה רק 40 שנה, במושגים היסטוריים זה ממש כלום, אולי כדאי להפיק לקחים, להשאיר את האגו בבוידעם. נכנסת כבר להיסטוריה, אתה רוצה נובל תעשה את זה על חשבונך, אל תהרוג אותנו בשביל זה.
06/10/2013