שפטל: "למיטב ידיעתי אין אף ערבי שזכה בפרס נובל, חוץ מערפאת יימח שמו וזכרו"
שפטל מתגאה בזכייתם של שני המדענים הישראלים בפרס נובל - "עד היום 30% מהזוכים בפרס נובל הם יהודים"
המאורע השני (שלא בטוח אם הוא לא הראשון) בחשיבותו שקרה השבוע זו זכייה נוספת, שהופכת למרבה התדהמה כמעט לדבר שבשגרה, של שני ישראלים נוספים בפרס נובל. כאשר עוד שני ישראלים היו כנראה מועמדים רציניים ביותר, והם לא זכו בפרס השנה וככל הנראה הם יזכו בשנה הבאה משום שיש גבול לכל תעלול אנטישמי שהגויים מסוגלים לסבול, קרי להעניק בשנה אחת מתוך 8 פרסי נובל - 5 מהם ליהודים. כי בנוסף לשני הישראלים יהודי נוסף זכה בפרס נובל השנה, ועם שני הישראלים הנוספים שחשבו שהם יזכו היינו מגיעים ל-5 מתוך 8. זה כבר תרחיש בלתי אפשרי. יחד עם זאת זה המקום להזכיר שעד היום חולקו כ-800 פרסי נובל ומתוכם כ- 230 מן הזוכים הם יהודים. 230 מתוך 800 זה 30%, אין שום עם בעולם שבניו זכו ב-30% מפרסי הנובל כולל עמים שגדולים בעשרות מונים, כמו ארה"ב למשל, שהאוכלוסייה שלה גדולה פי 40 יותר מאשר האוכלוסייה של מדינת ישראל, וכן כמה שהדבר מדהים פחות מ-30% מזוכי פרס הנובל הם אמריקאים. הוא הדין לגבי גרמנים, הוא הדין לגבי צרפתים, הוא הדין לגבי אנגלים. אני לא רוצה לדבר על עמים אחרים, רק להזכיר שאין לדעתי ולו ערבי אחד שזכה בפרס נובל למדעים, (אני מדגיש פרס נובל למדעים כי ערפאת יימח שמו וזכרו זכה למרבה החרפה והכלימה בפרס נובל לשלום). דרך אגב אם אדולף היטלר, יימח שמו וזכרו, לא היה פולש בטבת תרצ"ט, ינואר 1939, לפראג אז הוא היה זוכה בשנת 39' בפרס נובל על פשע הסכם מינכן יחד עם צ'מברליין כמובן. מה שמראה את ערכו של פרס נובל לשלום, אם כי כמובן זכו בו אנשים מאוד מאוד ראויים ובראש ובראשונה מנחם בגין, ראש ממשלתנו מפקד האצ"ל. אבל ברגע שערפאת זכה בפרס הזה פרס נובל לשלום הפך להיות פרס טמא. ולמרבה החרפה הסכימו לבוא לטקס הזה יחד איתו (משום שגם הם זכו, גם למרבה החרפה) פרס ורבין.
אבל נשוב לפרס נובל למדעים שהוענק לשני ישראלים, כאשר התקשורת מיד דברים כאלה מוציאים אותה מהכלים - כשישראלי זוכה בפרס נובל אז התקשורת מדגישה דווקא את העובדה שהם יורדים. אז ראשית כרגיל אצל המחבל התקשורתי הרמאי השפל והבזוי זה לא מדויק, משום שאחד מהם, זה שאינו קיבוצניק - לוויט, הוא יורד למחצה לכל היותר. שמעתי הבוקר ריאיון עם אשתו, היא חיה בארץ רוב השנה, כך גם ילדיו, והוא עצמו לפחות 4-5 חודשים בשנה נמצא בארץ, זה לא בדיוק יורד. השני, יוצא קיבוץ, אכן יורד, ושוב עם כל הגאווה ועם כל ההערכה לפרסים הללו שמוכיחים בפעם ה-230 וכמה את הגניוס היהודי, שהגניוס היהודי-ישראלי הוא חלק בלתי נפרד ממנו, עם כל העובדה הזאת שאנחנו בהחלט צריכים להיות גאים ושמחים פי 100,000 מאשר אם פעם נזכה שוב לכך שנבחרת ישראל תגיע שוב לגמר של הגביע העולמי שהמחבל התקשורתי, ששדה החבלה שלו זה הספורט, מתעקש לקרוא לזה מונדיאל, אם שוב תגיע אליו נבחרת ישראל ואפילו אם תעלה שלב, לשלב שמינית הגמר זה כאין וכאפס. כאין וכאפס ועוד מאה פעמים אפס לעומת זכייה של ישראלי בפרס נובל למדעים. והעניין הזה מטריף את המחבל התקשורתי המצוי כי זה מוכיח איזו מדינה נהדרת זאת מדינת ישראל ולכן הוא שם דגש שאחד מן השניים הוא יורד.
ופה אני מוכרח לומר, יש להבדיל היטב בין גאוניותו של אדם ובין מהותו ומוסריותו היהודית והציונית. אדם יכול להיות גאון מן המעלה הגבוהה ביותר ובו בעת להיות מבחינה יהודית ציונית נבל מהמדרגה הגבוהה ביותר, ואין דוגמא מובהקת יותר מאשר פרופסור לייבוביץ' הרשע. ולכן, אותו ישראלי מבין השניים שזכו בפרס נובל לשלום - מבחינה יהודית, ציונית, ישראלית, בפן הזה שהוא יורד - גם אם הוא זכה בפרס נובל יש להוקיע אותו על כך שהוא בחר לעשות את קליפורניה לביתו במקום ארץ ישראל הקדושה והנשגבת.
10/10/2013