מה גרם לאלון להתעקש ולא לאפשר למאזינה לסיים את השיחה? אל תחמיצו!
המאזינה, אימא לארבעה ילדים בוגרים, מספרת בבכי: "הילדים הטיחו בי דברים מאוד קשים ואמרו לי שאני מזניחה את עצמי!" מהן עצותיו של אלון?
את צריכה להתמודד. תראי מה קרה עכשיו בשיחה, את מתקשרת אלי ומספרת שהילדים שלך אמרו שיש לך פורמט קבוע של ויתור עצמי ובאמת, בשנייה הראשונה שאת מתקשה בשיחה שלנו את מוותרת לעצמך. למה? תקדישי לעצמך שתי דקות, אני אדבר ואת תקשיבי.
קודם כל החיים הם מאוד מורכבים. זה שאת בחרת שהייעוד שלך יהיה להגן על הילדים שלך לעניות דעתי את עושה את זה בצורה נפלאה למרות מה שהם אומרים, ולמרות זה שאת לא דואגת לעצמך ולמרות כל מה שאת אמרת. ונניח שהיית עושה פעולות קיצוניות לפני כמה שנים, והיית נלחמת על שלך ואז הכל היה מתפרק, האם היית מגינה על הילדים שלך יותר טוב? אולי. את לא יכולה לדעת. לכן אני אומר שאת לא צריכה לשפוט את עצמך כל כך מהר. אנחנו תוצר של גידולנו ואנחנו תוצר של הרבה מאוד דברים ועד היום חיית את חייך בצורה הטובה ביותר שיכולת לחוות ולחיות, במסגרת כל היכולות והכוחות שהיו לך. והנה קורה רגע מכונן בחייך, שכתוצאה משיחה עם ילדייך את בסוג מסוים של התעוררות - ותראי מה את עושה - במקום לקחת את ההתעוררות הזו ובגאווה גדולה ובצורה חכמה לנצל אותה ולהתחיל לעשות עבודה עצמית, אז מה את עושה? את הולכת להיות עוד פעם קורבן של עצמך ושל התקופה שחיית כבר בעבר! זו הבחירה שלך? ככה את רגילה, לברוח למקום הקורבן. מה זה משנה למה הילדים לא נשארו בבית? את עשית את הכי טוב שאת יודעת כאימא ותודה לאל הילדים בסדר חיים ובריאים ויש דילמות שזה נורמלי בכל משפחה. דווקא דרכם זכית והגעת לרגע של התעוררות. אז אני במקומך, בניגוד למה שאת עושה הייתי עוצר שנייה לרגע במקום הזה, בהתעוררות הזו. עוצר לרגע כדי לפרגן לעצמי, ולא להרוג את עצמי. לפרגן לעצמי.
את עשית את המקסימום שאת יכולה ושומעים את זה בכל מילה ובכל נשימה שלך על האימהות המכילה, על האכפתיות ועל להיות שם בשביל הילדים בכל רמ"ח אברייך. היית הכי הכי שיכול להיות. תישארי רגע אחד עם עצמך ותעזבי את איך שהילדים מתנהגים אלייך. תעצרי שנייה, כי האפקט של ההתעוררות הלא פשוטה הזו אצלך הוא הפוך, כי את הולכת לשנוא את עצמך על כל מה שאת יודעת להיות - למה? את ידעת להיות מי שאת ונשמע לי שעשית דרך מדהימה וגידלת ארבעה ילדים טובים.
את עומדת עכשיו בפני סיטואציה לא פשוטה שהיא 'ווייק-אפ קול' עבורך להגיד שהנה, עשיתי את כל מה שידעתי ויכולתי בצורה נפלאה ועכשיו אני מקבלת פידבק על החלקים שלא ידעתי. בלי היסטריה ובלי קורבנות ובלי שינויים מרחיקי לכת, את צריכה להסתכל רגע אחד על הפידבק שקיבלת, לראות מה נכון בו ולאט לאט לעשות לעצמך אסטרטגיה שאולי היא תתחיל בכלל בדיאטה ובשינוי הרגלי תזונה. למצוא את הנקודה הראשונה שאת יכולה לעשות עבורך, לא עבורם ולא עבור בעלך, אלא עבורך. מה נכון במה שהם אמרו? מה את יכולה לעשות עם זה? ואיך את לוקחת את זה למקום שלך. ואז אחרי שאת עושה את תחילתו של התהליך עם צעד קטן, לבוא ולהסתכל בעיניים לילדים שלך ולומר להם - נכון, אני גדלתי ככה, אני החלטתי להקדיש את חיי להגן עליכם, והנה החלק שבו עשיתי את עבודתי נפלא וכרגע אני מבינה שהגיע הזמן לשפר את המקומות שלא ידעתי אחרת, והנה התחלתי לעשות את זה ואני אמשיך לעשות את זה ואני אהיה מקור גאווה עבורי וגם עבורכם. בלי להתבייש ובלי להתנצל. אין לך על מה להתנצל. אימא לארבעה ילדים שהזינה וגידלה והייתה שם בשבילם למרות הכל. מה קרה, תהיי גאה! תהיי גאה במה שאת. ואחרי שתהיי גאה תקשיבי למה שהם אמרו לך.
האם זה נכון שהם גם למדו ממך קבלה וחמלה, האם זה נכון שהם קיבלו ממך אהבה ללא תנאים? הם למדו ממך אלף דברים טובים וכרגע את חוטפת במרכאות מהם את כל המקומות שאת לא. אז תעצרי. קודם כל תחגגי את מה שאת כן, גידלת ילדים שתודה לאל גם יכולים להגיד לך במה הם מאשימים אותך היום. תהיי גאה.
את תמצאי את הדרך איך לעשות את זה. צאי רגע מהמקום הקורבני שלך. אז מה אם את כבדת משקל, גדולים ממך ובעייתים ממך עשו שינוי בחיים, מה קרה? ואל תוותרי עלי בשיחה. תמתיני ותילחמי עוד רגע, אל תוותרי. את תישארי על הקו ואת תתקשרי למאמנת האישית נעמי אליהו, תגידי שאני חיברתי אותך אליה, היא פתחה קבוצת פייסבוק לעזור לאנשים במשקל כבד ואני בטוח שהיא תשמח להיפגש ולעזור לך גם בהתנדבות כדי להתחיל ולבנות אתך את הדרך. את לא מוותרת! את קודם כל מקבלת את מי שאת ולא מוותרת לעצמך. ואחרי זה תקשיבי לפידבק שקיבלת ולכי תתחילי בצעד הראשון, ועוד חדשיים שלושה כאשר את בתוך התהליך אז תיישירי מבט בעיניים לילדים שלך ותגידי להם תודה על הפידבק. אני עשיתי כל מה שאני יכולה כל מה שאני יודעת ועכשיו התעוררתי למקומות החסרים בי ועכשיו אני מטפלת בהם, אחד, אחד, כי זה לא יקרה ביום, לא משנים הכל ביום אחד אבל אני עובדת על זה. את מוכנה להרים את הכפפה הזו של עצמך? שיהיה בהצלחה!
11/10/2013
