שפטל: "ניצחונם של 3 ראשי הערים שהודחו על-ידי הדיקטטורים של בג"צ משמח אותי מאוד"
יורם שפטל מביע את דעתו על הבחירות המקומיות ועל ניצחונם של ראשי הערים שהוגשו נגדם כתבי אישום - "בית משפט לא אמור להכריע על-פי היבט מוסרי אלא על-פי לשון החוק"
אני מוכרח לומר, ששלוש תוצאות של הבחירות המקומיות, שמשום מה המחבלים התקשורתיים, ולא רק הם, מתעקשים לכנות אותם הבחירות המוניציפאליות, ממש שימחו אותי. הכוונה כמובן לניצחונם של שלושת ראשי הערים, שהודחו על ידי הדיקטטורים של בג"צ מכהונתם, הדחה שאינה אלא רמיסה גמורה ומוחלטת של החוק, אפילו שנעשתה בשם שלטון החוק כביכול. דרך אגב, לכל אורך ההיסטוריה, לא אחת ולא שתיים, ככל 
שהפעולה נגד שלטון החוק היא בוטה יותר, ככל ששלטון החוק נרמס יותר, כך אלו העושים זאת, אומרים שעשו זאת למען שלטון החוק. כי זאת יש לזכור: החוק, קרי פקודת העיריות, מדבר באופן מפורש על כך שאך ורק ראש עיר שהורשע, דגש על המילה הורשע, בפלילים, אבל גם זה לא מספיק. שהורשע בפלילים ובית המשפט שהרשיע אותו קבע שהרשעתו יש עמה קלון, כלומר גם ראש עיר שהורשע, אולם בהרשעה שבית המשפט לא קבע שיש עמה קלון, גם ראש עיר כזה יכול להמשיך ולכהן בתפקידו, קל וחומר, בן בנו של קל וחומר, ראש עיר שהוגש נגדו כתב אישום.
עכשיו שוב, שימו לב, ישנו כמובן ההיבט הציבורי-מוסרי של ראש עיר, או כל אדם במשרה ציבורית פוליטית נבחרת, שמוגש נגדו כתב אישום ומתעוררת השאלה - האם הוא יכול להמשיך בתפקידו? זוהי שאלה ציבורית מוסרית מן הדרגה הראשונה, ובינה לבין הסוגיות שעומדות להכרעה בפני בית משפט, כל בית משפט, אין ולא כלום. בית משפט אינו אמור להכריע על פי היבט מוסרי כלשהו, אלא אך ורק על פי לשון החוק וכוונתו של החוק. כלל יסודי בפרשנות של כל טקסט משפטי שמן ההן נשמע עליו ולהיפך. ואם ניישם את כלל הפרשנות הזו על סוגיית ראשי העיר, הרי, היות והמחוקק קבע במפורש שרק ראש עיר שהורשע בהרשעה שבית המשפט גם קבע שיש עמה קלון, רק ראש עיר כזה אינו יכול להמשיך בתפקידו כראש עיר על פי החוק, ואני מדגיש, על פי החוק! ובית משפט אמור לפסוק רק על פי החוק ודרכי הפרשנות המקובלים של החוק. לכן על פי החוק, אנחנו שומעים מכך שרק זה שהורשע אינו יכול, אנו שומעים שזה שלא הורשע יכול אף יכול, ושוב, זה מן ההיבט החוקי.
ישנו גם היבט ציבורי-מוסרי, הוא נפרד לגמרי, הוא לא שייך לעניין. כאן צריך לראות בכל מקרה, בכל נסיבותיו של כל מקרה ולהחליט. למשל, לעתים יש מצב שבו ברור לגמרי שפלוני אמנם אוחז במשרה ציבורית, אבל ברור שהוא שנים על גבי שנים נרדף על ידי הפרקליטות והמשטרה, ולא אחת בגלל השקפתו הפוליטית. ברור שבמקרה כזה הגשת כתב אישום איננה מחייבת בשום פנים את התפטרותו, כי אז אנחנו משחקים לידיים הלא נקיות (בלשון המעטה), של המשטרה ושל הפרקליטות. לעומת זאת, אם ניקח את המקרה של אולמרט, עוד בטרם בכלל הוגש נגדו כתב אישום, אבל די היה בעדותו של טלנסקי, שאולמרט בזמנו, וגם מתוך החקירה הנגדית שלו, לא הסתמנה כל הכחשה שהוא אכן, כפי שטלנסקי העיד, קיבל עשרות אלפי דולרים במעטפות, ולא הצהיר עליהן אף פעם. אדם כזה, גם עוד לפני שהוגש נגדו כתב אישום, אינו יכול בשום פנים ואופן להוסיף ולכהן במשרה ציבורית, קל וחומר בה-משרה ה-ציבורית, קרי ראש הממשלה.
עכשיו אינני יודע, אין לי מושג לגבי העובדות בכתבי האישום 
של שלושת ראשי העיר: לחיאני, גפסו ורוכברגר, שנגד כולם כמובן הוגש כתב אישום, אין לי מושג מה קורה סביב אותו כתב אישום. אבל מה שאני יודע באופן וודאי, שעל פי חוק, ואני מדגיש שוב, על פי חוק, קביעתו של בג"צ כי הם אינם יכולים להמשיך ולכהן כראשי ערים, כי זה לא סביר בעיניו, לא פחות ולא יותר (דרך אגב, זו קביעה ברוב של שניים נגד אחד), כאשר נשיא בית המשפט העליון מציין ומדגיש שעל פי חוק, אין סמכות לבית המשפט בכלל להורות על פיטורים של ראש עיר, משום שהחוק אינו אוסר על המשך כהונתו של ראש עיר אם הוגש נגדו כתב אישום.
לכן, מאוד שימח אותי שמאה אלף אזרחים, זה בערך מכלול הקולות שקיבלו שלושת ראשי העיר המודחים ביום הבחירות באופן מצטבר, ומאה אלף הקולות הללו הם סטירת לחי מצלצלת לבג"צ, על ההדחה השערורייתית, הבלתי חוקית, תוך רמיסת החוק, קרי פקודת העיריות, וטוב מאוד שמאה אלף איש אמרו לבג"צ: 'לא אתה תקבע בניגוד לחוק מי יהיה ראש העיר שלנו ומי לא יהיה, אלא אנחנו על פי החוק, כאזרחים במדינה דמוקרטית, נקבע ביום הבוחר מי יהיה ראש העיר שלנו'.
והיבט נוסף: סטירת הלחי המצלצלת הזאת, היא מצלצלת באופן מיוחד, משום שכל המתמודדים שהתמודדו אל מול ראשי הערים הללו שדרך אגב, כל אחד מהם קיבל פי שלוש ואף יותר קולות מהמתחרה הראשון מבין יתר המתחרים שלהם. זאת אומרת שלא סתם הם ניצחו בבחירות, הם הביסו שוק על ירך את מתנגדיהם. ואם נחזור עכשיו לשאלה 'מדוע סטירת הלחי היא מצלצת במיוחד?' זאת משום שכל יריביהם במהלך מערכת הבחירות, מה שנקרא בלשון המתייוונים הבזויים, 'קמפיין', (הם הוציאו לחלוטין את המילה מערכת בחירות משפת הדיבור העברית והכניסו את המילה האמריקאית הבזויה 'קמפיין', במסגרת הרעלת הבארות 
הספציפית שלהם של שפת עבר. בנוסף כמובן להרעלת הבארות הטוטאלית שלהם, של כל חיי היום יום שלנו).
אבל שוב, בואו נחזור לעניין סטירת הלחי המצלצלת. כל מערכת הבחירות בכל אחת מן הרשויות הללו, התמקדה בכך שהמתמודדים מולם אמרו: 'מדובר באנשים מושחתים, בג"צ קבע שהם מושחתים, בג"צ הדיח אותם, ולכן אתם הבוחרים, אל תצביעו בשבילם'. והבוחרים הוכיחו בגרות יוצאת מן הכלל, חושים דמוקרטיים יוצאי דופן, ואמרו לבג"צ: 'אתה לא תדיח לנו בניגוד לחוק תוך שימוש לא ראוי במילים 'שלטון החוק', את מי שאין לך סמכות חוקית להדיח, ולכן ובגלל שהם היו ראשי עיר טובים בעינינו, אנחנו נשוב ונבחר בהם'.
24/10/2013