facebook gplus twitter whatsupp קוד הטמע באתר אחר
1155

מאזינה: "בתי האשימה אותי שאני אגואיסטית והמצב בבית הלך והידרדר"

המאזינה בת ה-61, גרושה ואימא לשני ילדים, מספרת על היחסים העכורים שבינה לבין בתה - האם לאלון יש פתרון?


שאלה: אני בת 61, גרושה ואימא לשני ילדים. בתי (26) ובני (23) גרו איתי בדירה שכורה. המצב בבית לא היה טוב ובעצתך, כתבתי לבתי מכתב אוהב, ביקשתי שתשפר את התנהגותה אך היא הפכה אגרסיבית יותר, האשימה אותי שאני אגואיסטית ושאני רוצה לזרוק אותה מהבית. המצב בבית הדרדר, בתי הפסיקה לעבוד והחליטה להיות עצמאית. חברה שלי המליצה לי לשכור דירה אחרת, זולה יותר וכך עשיתי. הילדים נאלצו לדאוג לעצמם וכל אחד מהם עבר לדירה אחרת. אני מרגישה רגשות מעורבים. מצד אחד שקט לי ואני אדון לעצמי, בלי כל הלחץ, המריבות וההוצאות, ומצד שני, שואלת את עצמי אם זה באמת מה שרציתי. הם חסרים לי מאוד וממש בודד לי. איך אפשר למנוע את ההתרחקות הזו?

אלון עונה: ילדיך היו עוזבים את הבית בכל מקרה, הרי הם לא היו נשארים לגור איתך לנצח. בעיניי, בזה שעשית את המהלך שלך, הצלת את סיכויי מערכת היחסים העתידית שלך עם בתך. לא רק שלא פגעת - הצלת.

אם המצב היה ממשיך כפי שהיה, יום אחד היה קורה "הפיצוץ הגדול", שאחריו לא הייתם מדברים האחד עם השני יותר ולחזור מהנקודה הזאת זה קשה מאוד. לא הייתה לך אופציה לבחור בין טוב מאוד לרע מאוד. האופציות שלך היו רע או רע פחות ואת בחרת ברע פחות כדי לאפשר סיכוי שיהיה טוב.

תמיד נראה לנו שבחירה בין אופציות היא בין טוב לרע אבל הניסיון בחיים מלמד שרוב הבחירות, לצערנו, הן בין רע לרע פחות.

מבחינת מערכת היחסים, זה לא משנה את העובדה שזו אופציה רעה. עכשיו את תצטרכי לאט לאט למצוא ולבנות מחדש את מערכת היחסים שלך עם ילדיך, שתהיה מבוססת על איכות ולא סביב סבל. ברור שבהתחלה זה לא יקרה כי גם כשגרתם בבית, הנזק כבר היה. עכשיו, את צריכה להתחיל לעבוד ולבנות את האיכות.

תנסי לגשת לבתך בדרכים שונות, כל פעם בדברים קטנים של תשומת לב. אולי תסדרי לה מפגשים עם יועץ עסקי כדי לעודד את העסק שלה, תכתבי לה כל יום שישי שאת מודעת למעשה הלא פשוט שעשית ומתוך הסתכלות לאחור, לא משנה מי אשם, הגעתן למקום שיכול היה להיגמר ברע וכעת את מתכוונת לראות איך תוכלי להיות שותפה איכותית בחייה.

הכי חשוב - לא לוותר. זה ייקח שבועות ואולי גם חודשים. זאת עבודה. ברור שהיה לך כיף שהילדים היו בבית אבל הם היו חייבים לעזוב, במוקדם או במאוחר. מה שהיה מת, עכשיו זה הזמן להתקדם קדימה.

31/01/2014