מאזינה: "בני בן ה-9 נעדר מבית הספר זמן רב ועכשיו קשה לי להחזיר אותו לשגרה"
בנה של המאזינה נעדר הרבה מבית הספר בגלל מחלה ועכשיו היא מתקשה להחזיר אותו לשגרה - מהי עצתה של מיכל?
שאלה: בני בן ה- 9 הוא תלמיד כיתה ד'. בשלושת החודשים האחרונים הוא נעדר מבית הספר בעקבות מחלה ועכשיו קשה מאוד להחזיר אותו לשגרת הלימודים. הוא חזר לבית הספר לפני שבועיים אבל אנחנו לא מצליחים לגרום לו להכין שיעורים או להתכונן למבחנים. הוא מוותר בקלות גם בבית וגם בכיתה. מה עצתך?
מיכל עונה: את היעדרות בנך מבית הספר, אפשר להשוות ל'חופש הגדול' כי החזרה לשגרה היא קשה ולפעמים לוקחת שבוע או שבועיים. שלושה חודשים זה המון זמן ולכן החזרה היא קשה מאוד.
כשנשארים בבית בגלל מחלה, זה מעצים עוד יותר את היציאה מהשגרה. ב'חופש הגדול' אין ברירה אבל להיות חולה זה אומר שאפשר להיות מאוד מפונקים, לחיות בתחושה שאין גבולות, להתעורר מתי שרוצים, לראות טלוויזיה, לישון בצהריים ואז ללכת לישון מאוחר בערב.
היה פה רפיון גדול של כל הדברים שהם בעצם חובותיו של הילד. כשילדים הולכים לגן זה מאוד דומה למבוגרים שהולכים לעבודה - גם הם צריכים לעמוד בזמנים ובמשימות, צריכים להגיע להספקים מסוימים, הם נבדקים, נמדדים ונשמעים לסמכות.
היום הילד כבר בריא וחזר למוטב כך שכמה שיותר מהר תכניסו אותו לשגרה כך יהיה לו יותר קל. אם תמשיכו לוותר, לסלוח לו ולעגל פינות הוא ילמד שהוא יכול להרשות לעצמו.
קודם כל הייתי משוחת עם המורה ומבקשת ממנה לנקוט בכל חומרת הדין של מדיניות בית הספר, כלומר, לא לשלוח לאימא פתק על זה שהוא לא העתיק מהלוח אלא להשאיר אותו בכיתה, בזמן ההפסקה, כדי שיעתיק מהלוח. בשום פנים ואופן לא לוותר.
בנוגע לשיעורי הבית, אני ממליצה שזה לא יהיה דרככם, ההורים, כי בדרך כלל זה נגמר בפיצוצים. את יכולה למשל להביא נער בן 14, שרוצה להרוויח קצת כסף, שיגיע מידי יום ויכין עם הילד את שיעורי הבית. הוא יהיה המורה הפרטי שלו ויעזור לו להיכנס לענייני בית הספר. גם אם בהתחלה הילד לא יעשה כלום ויתעצבן מאוד את תראי שבסוף הוא יתרכך.
ילדים מאמינים לנו כשהם רואים שאנחנו מתכוונים למה שאנחנו אומרים. לא לפצות את הילד עם מתנות. הילד בריא ומעכשיו את צריכה להראות את עצמך כסמכות, לא כדמות מפנקת אלא כמי שמתעקשת, למען טובתו של הילד.
31/01/2014