איך מכינים את הילדים למוות של קרוב משפחה?
לילדים אומרים את האמת, אבל להורים יש את היכולת לתווך את אותה אמת כפי שהם בוחרים. מיכל דליות מסבירה איך להתמודד עם אחד האתגרים הקשים ביותר שיש במשפחה
אני אימא לשני ילדים, שנתיים וחצי וחמש וחצי. הילדים מאוד קשורים לסבא שלהם, אבא שלי, הוא הדמות השלישית בחשיבותה אחרינו, ההורים, והוא חלק בלתי נפרד מהיום שלהם. הוא מטפל ושומר עליהם מהיום שנולדו.
לפני 8 חודשים איבדתי את אחותי, שהייתה חולה שנים רבות וטרם עיקלנו את האובדן. בימים האחרונים התבשרנו שאבי חולה מאוד. הוא סובל מכאבים חזקים והילדים, שהיו רגילים לסבא פעיל ואנרגטי, חווים סבא מקופל ומכונס בתוך עצמו. אני מפחדת ממה שעתיד לבוא. איך אספר לילדים שסבא חולה ואיך אכין אותם למצב שחלילה ילך לעולמו?
מיכל עונה: לילדים אומרים את האמת. לנו יש את היכולת לתווך את האמת כפי שאנחנו בוחרים. כשאומרים לילדים משהו שהוא שבר גדול, כמו מחלה או מוות של סבא, בעצם מספקים להם מידע.
קשה לצפות מראש מה יקרה לילדים מבחינה רגשית, בעיקר כשמדובר בילדים מאוד קטנים. אני מציעה לך לקחת את הילדים יחד עם אמך, סבתא שלהם ולקיים איתם שיחה. אם מישהי מכן תבכה, אין טעם להסתיר את הבכי הזה כי אתן באמת עצובות.
גם אם אביך בן 50 או 60, מבחינת הילדים, סבא שלהם תמיד זקן, גם אם הוא בן 40. תסבירי להם בעדינות: 'בגלל שסבא הזדקן, יש לו מחלה קשה שגורמת לו לכאבים ועייפות ולפעמים גורמת לו למצב רוח לא טוב, כמו שלפעמים אתם חולים ואז אין לכם מצב רוח. סבא מאוד חולה וזה אומר שאין לו חשק לשחק ולרוץ והוא מאוד חלש. אני לא יודעת מתי סבא יהיה בריא, אבל מטפלים בו ואתם משמחים אותו'.
תוסיפי: 'אנחנו לא יודעים מתי הוא יהיה בריא, ואם הוא יהיה בריא - כך כבר הכנסת "אם" יהיה בריא, והילד הגדול כבר יבין. תסבירי להם: 'אתם יכולים לשמח את סבא, אבל אם תבקשו ממנו לשחק והוא לא ירצה, אז תבינו למה ואל תבקשו פעם שנייה. זה לא שהוא לא רוצה, זה רק כי קשה וכואב לו'.
להעביר מסר מציאותי בנימה חיובית
יתכן שבשלב מסוים, הילד הגדול ישאל אם סבא ימות. את יכולה לענות שכל הסבים הזקנים תמיד מתים - כך את מרחיקה את הסיטואציה ממך. תסבירי לו שיתכן שזה יקרה ושאולי לא תראו אותו ותתגעגעו אליו, אבל בינתיים הוא פה וזה הזמן לשמח אותו ולצייר לו ציורים. ילד בן חמש וחצי כבר יודע מה זה מת, כמו שהוא יודע מה זה ג'וק או ציפור מתים.
יכול להיות שברגע מסוים, אביך כבר לא ירצה לראות את הנכדים, כדי לחסוך מהם את מראהו וחולשתו. אין ספק שזה יגרום להם לעצב גדול מאוד, אבל לילדים יש יצר הישרדות חזק מאוד.
כדאי לעדכן את הגננת במצב, אבל חשוב שלא ירחמו עליו כל כך, כדי שכל הגבולות לא יפרצו. כדאי לתת לילד תחושה שמצפים ממנו להתנהג יפה ולהיות פעיל, למרות שהוא עצוב. יכול להיות שהוא ידבר על זה המון ויכול להיות שהוא לא ידבר על זה בכלל, אי אפשר לדעת.
בחודשיים-שלושה שלאחר המוות אפשר לקבל ולהכיל התנהגויות ומצבי רוח שונים ועדיין לשמור על הגבולות, אבל אם המצב יימשך, ייתכן שתיאלצי לפנות לעזרה מקצועית או להדרכה הורית. אין מה לעשות, זה עיבוד המשבר, והעצב הוא חלק מהחיים שלנו.
28/02/2014