מאזינה: "בתי מתלוננת על כאבים אך הכל תקין" - איך מתמודדים עם פסיכוסומטיה?
המאזינה, אם לחמישה, מספרת על הבתה שמתלוננת על כאבים ואף הקאות למרות שגופנית הכל תקין.
מיכל: "הילדה ממציאה את הכאב אבל היא לא עושה את זה במודע" האזינו לשיחה המרתקת.
שאלה: אני אימא לחמישה, ילדה בת 7 וחצי, תאומים בני חמש ותאומים בני שנתיים וחצי. בתי בת ה-7 וחצי היא ילדה מדהימה, רגישה ומקסימה. היא מאוד נדיבה ותמיד מתנדבת לעזור לכולם. לאחרונה היא מתלוננת על בעיות גופניות שונות שאין להן שום ממצא רפואי.
הילדה טוענת שהיא לא רואה טוב אבל הרופאים אומרים שהיא רואה כמו טייסת קרב. לפעמים היא מקיאה בלילה ויש לה כאבי בטן אבל האולטרא סאונד תקין וגם כל בדיקות הדם תקינות. אני רואה שהכאבים שלה אמיתיים אבל אני לא יודעת איך להתמודד העובדה שמבחינה רפואית אין לכך שום הסבר. מה דעתך?
מיכל עונה: יש קשר בלתי נפרד בין הגוף לנפש. אנחנו יצורים הוליסטיים כך שהשכל, הרגש והגוף מחוברים. כשאנחנו, המבוגרים, עומדים לעבור מבחן קשה ומתרגשים, אנו פתאום מוצאים את עצמנו רצים לשירותים וסובלים משלשול. למה? מה הקשר בין מערכת העיכול לזה שאנחנו מתרגשים? - יש קשר.
אני חושדת שבתך, ילדה טובה ומקסימה ולכן מוותרת באופן לא מודע על הצרכים שלה. היא מוותרת על הצורך בלהיות עם אימא, לקבל תשומת לב, להרגיש חשובה ומוערכת. היא מוותרת על הרצונות שלה בכל דבר אפשרי.
להיות ילד טוב שמרצה את כולם זה אומר לוותר על הרצונות והצרכים שלו למען האחר. הילד עושה את זה מטוב לב וכי הוא מבין, לא במודע, שחשוב שהוא יהיה טוב ויעזור כי מעריכים אותו על כך. העניין הוא, שממבטה של בתך, שני זוגות התאומים, באופן טבעי, מושכים אליהם כמעט את כל תשומת הלב. אני לא יכולה לשער אפילו כמה משאבים זה דורש ממך ומבן זוגך. זה לא אומר שאתם מזניחים אותה אבל בתחושה המאוד סובייקטיבית שלה, היא פשוט נבלעת בין הילדים האחרים.
בתך ממציאה כאבים ואת חייבת להבין שהיא עושה זאת לא מתוך מחשבה מודעת. היא לא עושה זאת במזיד. כואב לה באמת כי היא בעצמה מאמינה בזה. היא לא יכולה לשקר את עצמה וגם אתכם כי היא ילדה טובה, היא באמת מאמינה ובאמת כואב לה, אלה הטריקים שהמוח עושה כי הלב כל כך צריך אתכם. שימי לב שכל המכאובים האלה מביאים עימם עיסוק, רופאים, בדיקות, גורמים לכם לשאול לשלומה ולשים לב אליה.
ראשית, אסור חלילה להגיד לה שהיא ממציאה את זה כי היא באמת כואבת. המוח מייצר מכאובים שבעצם מבטאים את הצרכים של הנפש שלה. אני מציעה לך לערב איש מקצוע. היא זקוקה לעזרה בצורת פסיכותרפיה כמו מטפלים באמנות, בישול, תנועה, מוסיקה, וטיפול בבעלי חיים. תבדקי, תחפשי ותבררי מה מתאים לה. שימי לב שלא תמיד המטפל הראשון באמת יתאים לה וילווה אותה בכל התהליך כי לפעמים אין התאמה בין מטפל למטופל.
לשחרר כעסים ותסכולים
אל תיכנסי ללחץ, צריך להקל על הילדה. איש המקצוע יאפשר לילדה להרגיש חזקה ולשחרר כעסים ותסכולים. בגלל שהיא ילדה טובה היא לא משחררת שום דבר שמציק לה. בתחושה שלה היא כאילו נעלמת ובמקום להוציא את התסכולים שלה החוצה היא מכניסה אותם פנימה, אל תוך הגוף. אין מה לדאוג, תוך כמה חודשים כבר יחול שינוי. היא צריכה ללמוד איך להוציא תסכולים, להבין שלפעמים מותר לה להיות ילדה רעה ושלפעמים זה אפילו חשוב.
כרגע, בבית, את יכולה להתחיל לעשות מהלך. נגיד שאת מטפלת בילדים הקטנים והיא רוצה לעזור, תגידי לה שאין צורך בעזרתה ושתמשיך בעיסוקיה, גם אם היא תפגע מזה. תסבירי לה שהיא לא צריכה להיפגע, שאת חושבת עליה ומעוניינת שהיא תתעסק בדברים ובעניינים החשובים לה.
לא נורא אם היא תפגע - תני לה ללמוד לחיות עם הפגיעות הזו, הרי בחיים זה יקרה לה כל הזמן, במיוחד אם היא טיפוס טוב עם אופי מתחשב וכנוע, הרי ינצלו ויפגעו בה. צריך להוסיף לאישיות שלה את הצד שבו היא תדע גם לשלול ולא להסכים לכל דבר.
בזמן הקרוב אל תעשי שינויים דראסטיים. בכל אופן, בתך לא תשתנה ותהפוך לילדה כוחנית, אבל היא כן תלמד להיות ילדה שקשובה לצרכיה ולא רק לצרכים של אחרים.
28/03/2014