מה שפטל היה אומר לאולמרט אילו הוא היה השופט? "אני לא מאמין לכנופיית אולמרט-זקן!"
יורם שפטל מביע את דעתו על הכרעת הדין בפרשת 'הולילנד' ואף מסביר מה הוא היה אומר ל-13 הנאשמים בפרשה - מדוע הוא היה בוחר לזכות את אהוד אולמרט? אל תחמיצו!
עם ישראל כולו עקב השבוע בדריכות אחר הכרעת הדין בעניינם של 13 הנאשמים בפרשת הולילנד ובמיוחד אחר נאשמים 8 ו-9 הלא הם אהוד אולמרט ושולה זקן. לו אני הייתי כותב את הכרעת הדין של אולמרט, הקטעים הראשונים בהכרעת הדין היו כדלקמן:
יש לי אמון מלא בעדותו של עד המדינה, בכל הנוגע לקטעים המפלילים שבעדותו לגבי אהוד אולמרט, מנהיג כנופיית 'אולמרט את זקן'. הודאתו של אחיו, יוסי אולמרט, לפיה קיבל משמואל דכנר המחאות בסך 500 אלף שקלים, מהווה סיוע רב עצמה להוכחת האישום בקבלת שוחד בסכום זה ע"י אולמרט.
כמו כן, אינני מאמין למילה אחת מאסופת השקרים של אהוד אולמרט בעדותו בבית המשפט, הן בחקירה הראשית והן בחקירה הנגדית. חלקן אף היו נמוכות מקול נמוך שלא נאמר מבישות.
חרף האמור לעיל הנני אנוס עפ"י הדין להודיע בצער רב וביגון קודר על זיכויו של ראש הכנופיה מן האישום של קבלת השוחד, היות ועדותו של עד המדינה, הראייה המפלילה המרכזית, הייתה עדות שלא עמדה במבחן החקירה הנגדית של סנגוריו של אולמרט, ולפיכך לא ניתן להשתית על יסודה שום ממצא מפליל נגדו.
החקירה הנגדית הינה הכלי המרכזי של כל נאשם בפלילים, כדי להתגונן מפני האישום שהוגש נגדו. בתי המשפט בישראל פסקו מאות ואף אלפי פעמים כי פגיעה משמעותית ביכולתו של הנאשם, באמצעות סנגורו, לקיים חקירה נגדית יעילה ומלאה של כל עדי התביעה המרכזיים, איננה מתיישבת עם היכולת להרשיעו הואיל ולא יכול היה להתגונן כדבעי נגד כתב האישום שהוגש נגדו.
העובדה שאינני מאמין ולו למילה אחת של ראש כנופיית 'אולמרט את זקן', אין בה כדי להוכיח דבר נגדו. יש בכך אך כדי לפסול את הגנתו אולם נטל ההוכחה חיוני לגבי אשמתו של אולמרט כמו לגבי אשמתו של כל נאשם. נטל זה חל על התביעה בלבד וזאת מעבר לכל ספק סביר.
אף כי משוכנע אני כי אהוד אולמרט לקח שוחד, הדין מונע ממני לתת תוקף משפטי לאמת עובדתית זו, בדיוק כשם שהדין מונע ממני להרשיע רוצח שמודה במעשה הרצח שביצע, אפילו במסיבת עיתונאים. אם יעשה זאת ארבעה ימים לאחר תום 20 שנות תקופת ההתיישנות לעבירת הרצח אותה ביצע, עדיין לא ניתן יהיה להרשיעו, אפילו שאין ספק בידי אף אחד שאכן מדובר ברוצח.
חרף הדברים הללו, פסק הדין לא יכול להיות פסק דין מרשיע כי העדות המפלילה העיקרית נגד אולמרט היא עדות שלא נחקרה ע"י סנגוריו בחקירה נגדית. הם לא יכלו לחקור כי העד נפטר לפני שהחלו לחקור אותו.
אני עדיין משוכנע שפסק הדין בבית המשפט העליון לא יתהפך, אפילו שברור שמבחינה משפטית אין לו שום תוחלת. במשפטים כאלה, כאשר מונחת על כף המאזניים יוקרת הממסד המשפטי כולו קרי המשטרה, הפרקליטות ומערכת המשפט עצמה, ממנה תמיד מצפים להרשעה בכל מחיר קל וחומר בתיק מסוג זה, במקרים כאלה על הנאשם להוכיח מעבר לכל ספק את חפותו על מנת שימצאו אותו לא אשם מחמת הספק.
בפרשת דמיאניוק, רק לאחר שהנאשם הוכיח באמצעות 80 ראיות כי אדם אחר הוא איוון האיום ולא הוא, רק אז, כאשר הממסד המשפטי כולו נדחק לפינה ממנה אין מוצא ובית המשפט העליון הבין שהרשעתו של דמיאניוק תגרום לנזק הרבה יותר גדול מאשר זיכויו (שגם גרם נזק למערכת המשפט) רק אז 'עשו לו טובה' וזיכו אותו מחמת הספק הסביר בלבד.
דמיאניוק הצליח להוכיח את חפותו מעבר לכל ספק משום שאכן היה חף מפשע. לא כן אולמרט ולכן אין שום סיכוי שהוא יצליח, באמצעות ראיות חותכות, חד משמעויות וברורות להוכיח את חפותו. דבר זה אינו נדרש בכלל ממי שנאשם בפלילים אך בתיק זה, בפועל, הדבר נדרש, רק שאיש לא אמר זאת.
הועיל ואולמרט אכן לקח שוחד הוא לעולם לא יצליח להוכיח בראיות אמינות שלא לקח. חרף העובדה שמבחינה משפטית אולמרט חייב היה לצאת זכאי בדינו משום שזה מקרה אחד מיני רבים, בהם האמת המשפטית שונה מהאמת העובדתית, עפ"י דין, לא ניתן היה להרשיע את אולמרט.
כל אלה ששמחים כמוני, בכך שאולמרט גולגל בזפת, ובזפת יש אינספור נוצות, מאמינים כי אין דבר שמגיע יותר לאיש המושחת הזה, מאשר להיות מגולגל בזפת ובנוצות. עדיין, מבחינה משפטית חייב היה לצאת זכאי בדינו.
הפרקליטות קיבלה במשך השבוע האחרון אינספור מחמאות בעיקר מכתבלביה השונים בתקשורת ובפוליטיקה. לפרקליטות אין שום מקום למחמאה כלשהי בכלל ובפרט לא בפרשה זו. לציבור יש זיכרון קצר. הוא שכח שהחל מקיץ 2005 העיתונאי יואב יצחק פרסם סדרה שלמה של מאמרים בעניין פשעיו של אולמרט, מאמרים שמאוחר יותר אכן נפתחה חקירה נגדית לגביהם. יצחק לא רק כתב מאמרים אלא ניגש באופן אישי למשטרה והגיש תלונות פליליות, בגין ועל יסוד המאמרים שכתב, ואף סיפק ראיות לנכונות הדברים וההאשמות שכתב במאמריו.
ראה איזה פלא - חרף החובה המוטלת על המשטרה, ברגע שנודע לה על חשד לביצוע עבירה ובמיוחד עבירה כזו של פשעים אותן ביצע אולמרט לכאורה, הפרקליטות עשתה את אולמרט לאתרוג משום שאז, בחורף 2006, התקיימה מערכת בחירות בישראל שבה אולמרט הבטיח לגרש מינימום 80,000 יהודים מבתיהם.
כשם שהפרקליטות עשתה עם אריק שרון ז"ל שהבטיח ו'קיים' לגרש 10,000 מתיישבים מגוש קטיף וצפון השומרון ולא הוגש נגדו כתב אישום בפרשת האי היווני, קל וחומר שלא תיפתח חקירה פלילית נגד מי שמבטיח במערכת בחירות לגרש 80,000 יהודים מיהודה ושומרון. לכן, החקירה נגד אולמרט, ולא במקרה, לא נפתחה בכל תקופת מערכת הבחירות וגם לא מייד לאחריה, אז היה אמור להוציא לפועל את תכנית הגירוש השטנית שלו.
החקירה נגד אולמרט נפתחה רק שבועות ספורים לאחר הניהול הכושל שלו במלחמת לבנון השנייה, ניהול כושל שבעכבותיו הכריז כי לא יהיה יותר גירוש חד צדדי של יהודים מבתיהם. רק אז הפרקליטות הועילה להורות למשטרה לפתוח בחקירה נגד אולמרט.
אמור מעתה - לפרקליטות בפרשת אולמרט מגיע כל דבר, רק לא מחמאות.
03/04/2014