זהבי: "עכשיו זמנם של הקפיטליסטים החזירים וזמנו של שלטון שלא מקיים את הבטחותיו"
נתן זהבי מדבר על מפעל המגבות בערד שצפוי להיסגר בגלל עלויות הייצור הגבוהות ובהמשך מביע את דעתו על כך שנוחי דנקנר טס לניו יורק במחלקת עסקים - אל תחמיצו!
אני אקריא לכם 5 ידיעות, אתם תחברו אותן כראות עיניכם ואין לי ספק שאתם תבינו את הקשר ביניהן. הידיעה הראשונה היא בשורה רעה לעיר ערד ובכלל לתעשייה הישראלית – מפעל מגבות ערד נסגר. מדובר במפעל ותיק, אם אני לא טועה כבר 40 שנה המפעל הזה עובד בעיר ערד. הוא העסיק בזמנו 700 עובדים, הכמות ירדה במשך הזמן וכעת כ-200 העובדים האחרונים של המפעל הזה יקבלו את מכתבי הפיטורים שלהם אוטוטו, אולי כבר ממש ברגעים אלו. במפעל עובדים תושבים מקומיים של ערד ותושבי הפזורה הבדואית שבאזור. למרות ההבטחות לפתח את הנגב ואת הפריפריה, נאמר, בלשון המעטה, שלא נפתחים מידי יום מפעלים בדימונה, ערד ושאר המקומות באזור. אז עוד אלפי אזרחים ישראלים, אם נצא מתוך נקודת הנחה שמאות עובדים הם בעלי משפחות, פתחו היום את הבוקר עם הרבה דאגה לגבי מה יקרה מחר. הסיבה לסגירת המפעל (יש עוד מפעל שנסגר שם אגב), היא עלויות הייצור הגבוהות בישראל לעומת מדינות אחרות, החל מירדן ועד תורכיה, מצרים ומדינות במזרח אסיה. עלויות הייצור גבוהות בארץ, העלויות שם נמוכות, בחלק מהמקומות עובדים אנשים בשכר עבדים, מה שמאפשר להם למכור את הסחורה שלהם בזיל הזול לעומת הסחורה הישראלית שהיא אולי יותר איכותית אבל יותר יקרה.
הסגירה הזאת מעוררת שוב סערה, כפי שבזמנו נסגרו מפעלים אחרים בדרום, וכל פעם יש הבטחות של הממשלה, ולא חשוב מי עומד בראשות הממשלה, למרות שבזמן האחרון זה ברוב המקרים מר נתניהו. איש העסקים האמריקאי היימן, ציוני ותיק שהקים את המפעל ב-76', טען אז שהוא רוצה לפתח את הפריפריה של ישראל. הוא ייצר אז 70 מיליון מגבות בשנה, 95% מהם הלכו לייצוא שהכניס גם מטבע זר לישראל. אפשר למסגר את הדברים האלה ולשים ברקע את השיר – 'היו זמנים, אהבנו וחלמנו...', היום אלו זמנים אחרים, היום זה זמנם של הקפיטליסטים החזיריים, היום זה זמנו של שלטון שמבטיח הבטחות ולא עומד בהן, ומי כמו תושבי הדרום יודעים מה זה הבטחות של ממשלה ומה הן מניבות.
לפעמים החגיגה נמשכת
ידיעה שנייה: "הממשלה האריכה את החגים, החכ"כים יישארו בפגרה עד לשבוע הבא". נשבע לכם, אני כבר לא יודע כמה זמן הייתה הפגרה הזאת, זה משהו כמו 3 חודשים שהכנסת הייתה בפגרה. ישיבות ממשלה שאמורות להיות פעם בשבוע כל פעם נדחות ונדחות בגלל זה ושום דבר לא קורה. בחודש ספטמבר למשל התקיימה ישיבת ממשלה אחת בלבד למרות המצב הסוער.
עכשיו במסגרת חמשת הידיעות האלה מצאו את ההבדלים: "החגיגה נמשכת", זועקת הכותרת ב'דה מרקר', "חברת החשמל יצאה לרכש של מאות חנוכיות מכסף לעובדים. שבוע לאחר שהמנכ"ל אלי גליקמן הודיע על כוונתו לפרוש מתפקידו כמחאה על מצב החברה וכישלון אישורה של רפורמת השקשוקה, פרסמה חברת חשמל מכרז לרכישת 270 חנוכיות מהודרות שיוענקו לעובדיה הוותיקים בעלות של עד 1,000 שקל לחנוכיה". זה לא נס חנוכה, וכמובן שהחנוכיות לא יהיו מבדיל או מפח, הן יהיו מכסף טהור. אחלה חנוכיות.
והידיעה הבאה: "נוחי דנקנר טס לניו יורק במחלקת עסקים", "הבנקים - זו הפרה של עקרונות ההסדר עימו". 'איש העסקים ששקוע בחובות של כחצי מיליארד שקל לבנקים, נצפה טס שלשום ועורר ביקורת בקרב נושיו, התנהלות כזאת מגדילה את הסיכויים שהסדר החוב עימו לא יאושר'. "דנקנר בתגובה: זו נסיעת עסקים, הכרטיסים שולמו על ידי הגוף המזמין." מאוד מעניין אותי מי מזמין את דנקנר לעשות איתו עסקים אחרי הכישלונות הבלתי מובנים שלו. מי הזמין את דנקנר בטיסת מחלקת עסקים לעשות איתו עסקים? איזה בנק באירופה? איזה עיתון כושל שצריך מישהו שיציל אותו? צניעות מר דנקנר, צניעות.
בכל פעם שנסגר מפעל אני משמיע שיר של אמן-יוצר שאני מאוד אוהב – מיכה שטרית, ותאמינו לי ב-18 השנים האחרונות השמעתי את שיר הזה המון. השיר עוד לא בן 18 אלא פחות, אבל השמעתי אותו כאילו הוא בן 36 כי כל כך הרבה מפעלי תעשייה נסגרים. ולמרות שהשיר לא עוסק נטו בזה (יש שם קטע קטן – "סגרו את המפעל") זה כבר דבק בי, , לא יודע, אני קורא בעיתון סגירת מפעל תמיד אני חושב על 'אינתא עומרי'.
20/10/2014